רע"פ 4743/20

תקציר

פסק הדין עוסק בדחיית ערעור שעניינו פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות. החוק אוסר על פגיעה בפרטיות ללא הסכמה, ואם היא נעשית במתכוון, יש לכך השלכות פליליות. המערער טען כי החוק עמום, במיוחד בכל הנוגע ל"הטרדות אחרות", שלטענתו יכולות לכלול פעולות מחאה, ובכך לפגוע בחופש הביטוי. עם זאת, בית המשפט פירש "הטרדה אחרת" כמעשים הגורמים לאי נוחות או לחדירה לפרטיות, המכסים הן את המרחב הפרטי והן את המרחב הציבורי. המערער תלה בסמוך לביתו של עובד ציבור כרזות שהכילו פרטים אישיים והאשמות שניתן לראות בהן הטרדה. על אף שטען כי מדובר בביטוי פוליטי, בית המשפט מצא כי הוא חוצה את הגבול לפגיעה בפרטיות ללא הצדקה תקפה של אינטרס ציבורי, מה גם שהוא נועד להפעיל לחץ אישי על עובדת הציבור ולשבש את תפקידה. בית המשפט הדגיש כי לא כל התבטאויות נגד עובדי ציבור נחשבות להתבטאויות פוליטיות המצדיקות הגנה כאשר הן פוגעות באופן משמעותי בצנעת הפרט. היעדר הגדרות מפורטות בחוק הביא את בית המשפט לפרש עבירות כה רחבות היקף בצמצום, תוך שימת דגש על פגיעה משמעותית בפרטיות בטרם יקבע כי התנהגות היא עבירה פלילית. פסק הדין הדגיש את האיזון העדין בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, כאשר זו ניתנה עדיפות במקרים של הטרדה ללא עניין ציבורי מוצדק. לפיכך, אישר בית המשפט את ההרשעה, וחזר והדגיש את חשיבות כיבוד צנעת הפרט, ובפרט של עובדי ציבור הממלאים את תפקידם.