עב"ל 44735-06-21

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור ולקבל את פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין תביעה בגין ירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה לפי הוראות סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי. החוק מפרט תנאים ספציפיים שיש לעמוד בהם במצטבר על מנת שירידה בשמיעה תוכר כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי קבע כי המערערת לא הוכיחה את מידת החשיפה לרעש בעבודה, שהיא דרישה לפי סעיף 84א(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי. בית המשפט מצא כי עבודתו של המערער בכלים רועשים הייתה רק חלק קטן מעבודתו הכוללת וכי משך החשיפה לרעש היה קצר מהזמן ששהה כפקח. העדויות שהובאו לא תמכו בטענה כי המערער היה חשוף באופן קבוע לרעש מזיק. מאחר שהמערערת לא עמדה בתנאי הראשון, לא היה צורך שבית המשפט יתחשב בתנאים האחרים. המערער טען כי היה על בית המשפט למנות מומחה רפואי שיקבע את סיבת ליקוי השמיעה, אך השופטים סירבו לעשות כן, שכן לא מדובר ברמת הרעש אלא במשך החשיפה. ללא ראיות לחשיפה מספקת לרעש, לא הייתה סיבה למנות מומחה רפואי. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית הדין האזורי אושר.