תמ"ש 7343/04

תקציר

התובע והנתבע נישאו ועלו יחד לישראל. נולדו להם ארבעה ילדים והם גרו יחד בבית בירושלים. התובע עבד כעיתונאי והנתבע עבד כמורה למחשבים בבית ספר תיכון. היחסים בין הצדדים התדרדרו והנתבע ביקש ליישב את הסכסוך. לאחר מכן הגיש התובע תביעה לסעד ופסק דין הצהרתי בעניין שיתוף בנכסים ופירוק שיתוף. הנתבע אף הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי ולפירוק. התובע טען כי הנתבע הינו איש עסקים בינלאומי רב תכליתי וכי ברשותו נכסים וחשבונות בנק נסתרים בחו"ל. הנתבעת טענה כי התובעת הייתה מודעת לכך שהנכסים מוחזקים בנאמנות ולכן אין לה כל טענה עליהם. התובע תבע גם מחצית מהזכויות בדירת המגורים בה התגוררו, אשר נרשמה על שם הנתבע, ואילו הנתבע טען כי הדירה נרכשה באמצעות נכסים חיצוניים ולכן יש להחריגה מיתרת המשאבים. בית המשפט קבע כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להראות כי הדירה נרכשה באמצעות נכסים חיצוניים ולכן יש לכלול אותה במאזן המשאבים. עם זאת, גם אם מדובר בנכסים חיצוניים, הנסיבות הספציפיות של המקרה הצביעו על כוונה ספציפית לחלוק את הדירה. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע קיבל כספים מפעילותו העסקית בחו"ל וכי יש לחלק כספים אלה בין הצדדים. בית המשפט הורה לנתבע לחלוק עם התובע את התמורה ממכירת המניות שהחזיק, וכן סכום נוסף של 300,000 דולר שצפוי להתקבל בעתיד. בית המשפט דחה את טענת התובעת בנוגע לכספים שהועברו לחשבון המשותף משוויץ, בקובעו כי הם אינם כספי הנתבעת. טענות הנתבע בנוגע לפנסיה ולביטוח החיים שלו התקבלו, אך כספי הביטוח הלאומי שלו ייכללו ביתרת המשאבים. פסק הדין קיבל חלקית את תביעת התובעת בתמ"א 7343/04 ודחה את טענת הנתבע בתמ"א 7342/04. בית המשפט לא פסק הוצאות בשל הצלחתה המוגבלת של תביעת התובע.