ע"א 1232/12

תקציר

פסק הדין התייחס לערעורים רבים הנוגעים להליכי פירוק מורכבים בהם היו מעורבים הצדדים סלאח, טובי, קלרין וא.ז.ת, תוך התמקדות בסוגיות של זכויות קנייניות וקיזוז. בית המשפט דחה את בקשותיהם של סלאח וטובי בשלב מאוחר להמחות זכויות ולהציג ראיות חדשות, וקבע כי אלה לא ישפיעו על תוצאות הערעור. היא הדגישה כי החלטתה נעוצה בנסיבות העובדתיות כפי שהיו בעת מתן פסק הדין המקורי של בית המשפט המחוזי, והודתה כי התפתחויות בהליכי הפירוק עשויות היו לשנות עובדות אלה מאז. בסוגיה המרכזית צידד בית המשפט לערעורים בבית המשפט המחוזי בדחותו את טענתם של סלאח וטובי כי זכאותם לדירות מסוימות היא קניינית ולא מחייבת. בית המשפט מצא כי ההסכם משנת 2008 התווה באופן ברור כי זכויות קניין יתגבשו רק עם השלמת הפרויקט, ובכך אישר זכויות מחייבות. היא גם ספגה פסיקה שנויה במחלוקת של בית המשפט המחוזי בנוגע לקיזוז תביעות, למרות שאלות משפטיות הנוגעות לקיזוז פרוצדורלי לעומת קיזוז עזרה עצמית. בית המשפט נימק זאת בכך שבפועל, למרות כל טעות פרוצדורלית, הקיזוז מהווה למעשה סעד של פיצוי בגין נזקים שנגרמו לקופה של קלרין עקב הפרות חוזיות של סלאח, א.ז.ת וטובי. יתר על כן, טענות בדבר שעבודים על נכסים אלה כחסם למכירה נדחו, שכן הן נתפסו כביטחון מפני הפרות על ידי ארז, ולא כהגנה על סלאח וטובי, שהיו אשמים. גם הערעורים על החלטות פרוצדורליות וזכויות פוטנציאליות בבניין C נדחו בשל אופיין הספקולטיבי של תביעות אלה באותה עת. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את פסקי הדין של בית המשפט המחוזי בכל הערעורים הקשורים, וסירב להוצאות או אגרות חדשות בשל סכום גבוה שכבר נפסק במשפט. פסק הדין התקבל פה אחד, כאשר השופטים זילברטל ומזוז הסכימו עם ניתוחו ומסקנותיו הנרחבים של השופט דנציגר.