תפ"ח 3037/06

תקציר

גזר הדין מזכה את הנאשם מכל האישומים בשל חוסר ראיות. סעיפי האישום שיוחסו לנאשם היו אונס בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם ביצוע עבירת מין ומעשה מגונה בקרובת משפחה קטינה. המתלוננת, שהתגוררה עם סבתה בעת האירוע הנטען, טענה כי הנאשם, אחיה של סבתא רבתא שלה, פיתה אותה להיכנס לרכבו לסיבוב ולאחר מכן הסיע אותה למקום מבודד שם אנס אותה. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי המתלוננת מעולם לא הייתה עמו לבד ברכבו. רוב השופטים, השופט רון סוקול והשופט סעב, הסכימו כי קיים ספק סביר באשמתו של הנאשם, בעיקר משום שעדותה של המתלוננת אינה אמינה. הם הצביעו על כמה סתירות וחוסר עקביות בדבריה, כמו גם על חשש לזיהום חקירתה על ידי בני משפחה ואחרים להם חשפה את האירוע. עוד ציינו השופטים כי הראיות הרפואיות אינן תומכות באופן חד משמעי בטענת המתלוננת לאונס, והראיות המסייעות אינן משמעותיות דיין נוכח החולשות בעדותה. השופט אלרון, השופט החולק, מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ונתמכת בראיות מספיקות, לרבות הודאתו של הנאשם עצמו כי המתלוננת הייתה עמו לבדו ברכבו וממצאים רפואיים המצביעים על פגיעה מינית. עם זאת, דעתו של השופט אלרון נדחתה, והנאשם זוכה מכל אשמה. איסור הפרסום על שמות המתלוננים והנאשם, יחד עם כל הפרטים המובילים לזיהויים, יעמוד בתוקפו.