בש"א 3640/08

תקציר

המבקשים, שבבעלותם מספר נכסים באילת, מצויים במחלוקת עם עיריית אילת בנוגע לארנונה ותשלומי מים בגין אחד מנכסיהם, חוות קרוואנים. בשל אי תשלום החוב, פתחה העירייה בשנת 2005 בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב. הדבר הוביל להסכם פשרה בשנת 2007, לפיו ישלמו המבקשים את החוב בתשלומים. עם זאת, לטענת המבקשים, הם אולצו לחתום על ההסכם מבלי ליהנות מהנחה של 50% במיסים להם היו זכאים. עוד הם טוענים, כי המשיב מס' 2, תאגיד עירוני המנהל את חובות המים, חסם את חשבון הבנק שלהם ובכך פגע ביכולתם לעמוד בתשלומי ההסדר. כעת, מבקשים המבקשים לבטל את הסדר הפשרה ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל. בינתיים הם מבקשים עיכוב הליכי גבייה ללא ערבויות כספיות נוספות. השופטת רחל ברקאי בוחנת את הבקשה לסעד זמני. היא מוצאת כי סיכויי ההצלחה של המבקשים בתביעה העיקרית הם מזעריים, וטענת הכפייה שלהם נראית חלשה. יתר על כן, קביעתם כי חובם מובטח על ידי קרן ביטוח חיים אינה משכנעת, שכן כספים אלה קשים למימוש. עם זאת, נראה כי עיקול חשבונם של המבקשים על ידי המשיב מס' 2 מנע מהם לעמוד בהתחייבויותיהם לפשרה. כך, ייתכן שעיריית אילת, באמצעות התאגיד שלה, פעלה בחוסר תום לב. בהתחשב במאזן הנוחות הנוטה לטובת המבקשים, והנזק הפוטנציאלי שייגרם להם ממימוש המקרקעין הוא משמעותי, מעניק להם ברקאי סעד זמני. היא מורה לצדדים להמשיך בהסכם הפשרה, כאשר המבקשים משלמים בתשלומים. במקרה של חדלות פירעון, ניתן יהיה לחדש את הליכי ההוצאה לפועל בערבות בנקאית של 500 אלף שקל. התיק מועבר לבית משפט השלום באילת לקבלת סמכות עניינית. העלויות ייקבעו בהמשך.