רע"א 8183/15

תקציר

במרכזה של הפרשה סכסוך חוזי בין שתי חברות. האחת היא חברת עמילות מכס, המטפלת בעניינים פרוצדורליים מול רשויות המכס, ואילו השנייה מנהלת מחסני ערובה בפיקוח המכס. המחלוקת נבעה מאחסון קטנועים השייכים לחברה שלישית, "שרכת דאל אלוטניה ללטגרה בע"מ". (דל), שאוחסנו במחסני המשיב. החברה המבקשת, שפעלה כמתווכת, לא עמדה בתשלומים עבור הקורקינטים, מה שהוביל להשמדתם כסחורה שלא נדרשה. המשיב תבע את המבקש בבית משפט השלום בהרצליה בגין הפרת חוזה משמעותית, בטענה לאחריות משותפת עם המבקש. בית המשפט פסק לטובת המשיב אך נמנע מלהתייחס לסוגיות מרכזיות מסוימות. שני הצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קיבל את טענת המשיב תוך שימת דגש על התקשורת הישירה בין הצדדים. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה לחוסר תום לב מצד המשיב וערער על פרשנותה של הערכאה הנמוכה יותר לחוזה. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן השופט לא מצא שאלות עקרוניות או חשש לעיוות דין. בית משפט השלום כבר הכיר בהסתרת המידע של המשיב, ואי הבנתו הנטענת של בית המשפט המחוזי את המקרה הקודם (קרסו) לא השפיעה על הכרעת הדין. גם טענות המבקש בדבר פרשנויות חוזיות ומנהגים נדחו, שכן בידי בית משפט השלום ראיות עובדתיות להסכם מחייב. באשר לבקשת המבקש לניכוי של 10% מסכום התביעה, ציין השופט כי ייתכן שהחלטת בית משפט השלום בעניין זה הייתה שגויה, אך אין בה כדי להצדיק התערבות, במיוחד בהתחשב בכך שטעות בדין אינה עילה מספקת לגלגול שלישי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב עמדה בעינה.