ת"א 6846-09-17

תקציר

התובעת, חברה ציבורית המתמחה בפרויקטים למגורים, התקשרה עם הנתבעת בהסכם מיזם משותף לפרויקט התחדשות עירונית בקריית אונו. התובעת טענה כי הנתבעת הציגה מצגי שווא בנוגע לניסיונה וקשריה עם העירייה, והציגה תחזית אופטימית לגבי רווחי הפרויקט. לטענת התובעת, היתר הבנייה שניתן חרג באופן משמעותי מהתכניות הראשוניות, דבר שהביא להתייקרות ולירידה ברווחיות, ולכן היא זכאית להשבת תשלומים ששולמו לנתבעת על פי הסכם המיזם המשותף. הנתבעת טענה כי התובעת לא ביצעה בדיקה עצמאית של היתכנות הפרויקט והסתמכה אך ורק על תחזיותיה, דבר המהווה טעות בכדאיות העסקה. בית המשפט לא מצא ראיות למצגי שווא של הנאשם. נפסק כי תחזיות לגבי רווחים עתידיים אינן מצגי שווא, ועל התובעת, חברה מנוסה בתחום, הייתה לבצע בדיקת נאותות משלה ולא להסתמך אך ורק על הערכות הנתבעת. עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת התובעת כי היתר הבנייה סטה מהתכניות המוסכמות, ולפיכך, על פי הסכם המיזם המשותף, התובעת זכאית להחזר התשלומים ששולמו לנתבעת, בסך 900,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבע חויב להחזיר סכום זה לתובע, בצירוף הפרשי ריבית הצמדה. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעתה שכנגד של הנתבעת, בה נטען כי ביטול הפרויקט על ידי התובעת הפר את הסכם המיזם המשותף ופגע במוניטין של הנתבעת ובהזדמנויות העתידיות שלה. התביעה שכנגד נדחתה מחוסר ראיות, ובית המשפט מצא כי לתובעת עומדת זכותה לבטל את ההסכם בשל החריגות המשמעותיות בהיתר הבנייה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הסכם הביטול בין הצדדים לא מנע ממי מהצדדים להגיש תביעות. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ואילו הנתבע יישא בהוצאות המתונות של התובע, בסך 40,000 ₪, כולל שכ"ט עורך דין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והיה בתוקף החל מיום 29/01/2022.