ע"א 4082/09

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר דחה את תביעת המערערת ארדינג נגד המשיבים שקבר וגבעתי. שקבר היא הבעלים של פטנט על חניון חדשני בשם פרקומט, ואילו גבעתי הוא הבעלים והמנהל שלו. ארדינג ושקבר חתמו על הסכם זיכיון, המעניק לארדינג את הזכות הבלעדית לייצר פרקומט לשיווק במדינות בנלוקס. ההסכם לווה בשורה של הסכמים נוספים שנחתמו בין הצדדים. ארדינג לא עמד בלוחות הזמנים להפקת פרקומט כפי שנקבעו בהסכם הזיכיון. יתר על כן, בין הצדדים היו חילוקי דעות על תנאי ההפקה והתביעות הכספיות. בסופו של דבר ביטל שקבר את ההסכם, מה שהוביל לתביעה של ארדינג נגד שקבר וגבעתי באופן אישי, בטענה להפרות יסודיות של ההסכמים על ידי שקבר. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של ארדינג בגין אי הבאת ראיות מספיקות. ארדינג ערער וטען כי הערכאה הנמוכה יותר שגתה בהערכות המהימנות שלה והתעלמה מראיות מוצקות. עם זאת, שופטי בית המשפט העליון הסכימו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבעו כי הוא מבוסס על ניתוח ראוי והערכות עובדתיות. בנוסף, דנו השופטים בנקודה משפטית הנוגעת לתוקפו של סעיף ויתור הדדי על התחייבויות העבר בהסכם המתקן. הם הגיעו למסקנה כי פרשנות הסעיף צריכה להתבסס על אומד דעתם של הצדדים ועל עקרון תום הלב, ולא על כלל כללי כפי שקבע בית המשפט המחוזי. עם זאת, תוצאת התיק נותרה בעינה, והערעור נדחה. ארדינג חויב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך 35 אלף שקל.