תמ"ש 59643-11-21

תקציר

השופט דחה את התביעה בהתבסס על חוק אמנת האג, המחייב החזרה מיידית של ילדים שהורחקו או הוחזקו שלא כדין במדינה מתקשרת. השופטת קבעה כי מקום מגוריהם הרגיל של הילדים היה בישראל ולא בארה"ב כפי שטענה התובעת, ולכן הנתבע לא ביצע חטיפה. השופטת הדגישה כי הצדדים הגיעו לישראל בהסכמה הדדית לתקופה בלתי מוגבלת והשתקעו כאן, והתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח אחרת. יתר על כן, גם אם בית המשפט היה מוצא כי בוצעה חטיפה, מעדותו של התובע עצמו עולה כי הצדדים האריכו את שהותם בישראל מעבר להסכם הנטען לשנה, דבר שמנע את הצורך בפעולה דחופה לפי חוק אמנת האג. ההחלטה התייחסה גם לחוסר שקידתו של התובע בעמידה על זכויותיו, לחוסר העקביות בטענותיו ולהתנהגותו המתחמקת במהלך המשפט. משנדחתה התביעה, הורתה השופטת לתובע לשאת בהוצאות המשפט, שנקבעו על סך 40,000 ₪.