מ"ת 14318-04-22

תקציר

השופט פותח בפירוט שלושת התנאים הנדרשים למעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, שהם ראיות המוכיחות אשמה, עילות מעצר והיעדר חלופת מעצר פוגענית פחות. לאחר מכן מסביר השופט את אמות המידה לבחינת קיומן של ראיות לכאורה הנדרשות למעצר, ובכלל זה הערכת סבירות ההרשעה על סמך הראיות הגולמיות הקיימות, ללא הערכת משקלן או מהימנותם של עדים, אותן יש לשמור למשפט העיקרי. השופט עובר על חומר הראיות שהציגה התביעה, הכולל דוחות חקירה, הודעות, האזנות סתר ונתוני איכון טלפונים סלולריים, הקושרים את המשיבים לאירוע הרצח. יצוין כי המשיבים מימשו במידה רבה את זכות השתיקה בחקירות. השופט מחלק את יום הרצח לארבעה חלקים, שכל אחד מהם כולל צירופים שונים של המשיבים, ומציין את היעדר כל הסבר מצד המשיבים למעשיהם ולנוכחותם בזירות הפשע. השופט מדגיש כי הראיות מצביעות על תכנון ותיאום שהובילו לרצח, ועל זיקתם של המשיבים אליו. הם מציינים כי המשיבים 3 ו-4 היו בקשר זה עם זה ונכחו בשלבים קריטיים של הרצח, לרבות התכנון ואחריו, ונוכחותם זה ליד זה בשלב הקריטי של הצבת המלכודת. עוד מוצא השופט חשד כי המשיב 3 הסב את תשומת לבו לאופנוע של הרוצחים במהלך ההיתקלות ולאחר מכן עזב את המקום ללא רכבו, רק כדי לשלוף אותו למחרת, דבר המצביע על ניסיון להתחמק מגילוי. השופט מגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לכאורה, לצד עילות מעצר, כדי להצדיק את מעצרם של המשיבים 3 ו-4 עד תום ההליכים המשפטיים. ההחלטה תתקבל בנוכחות הצדדים ביום 20.7.23.