עמ"ש 21018-05-10

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לבטל את מינוי כונסי הנכסים ואת הוראתם לפנות את המשיב מהנכס נדחה. החלטת בית משפט קמא התבססה על טענת המשיב כי הבקשה השנייה למינוי כונסי נכסים לא הוגשה לו, ועל כן הצדק מחייב את ביטול ההחלטה והצו. ערכאת הערעור קבעה, כי המשיב היה מודע להחלטה ולצו כינוס הנכסים במשך זמן רב אך בחר שלא לפעול על פיה, ובית משפט קמא לא שקל שתיקה ממושכת זו. זאת ועוד, המשיב הסכים בהסכם הממון למינוי כונס נכסים לאחר חצי שנה, ושתיקתו הממושכת היוותה חוסר תום לב פרוצדורלי. עוד ציין בית המשפט כי טענות המשיב ביחס להסכם המכר אינן תקפות, שכן כונסי הנכסים פעלו מטעמו בעת ביצוע ההסכם, שאושר בצו הכינוס על פי צו הכינוס. אשר על כן, ביטל בית המשפט לערעורים את החלטת בית משפט קמא, החזיר על כנו את צו הכינוס והורה על פינוי מיידי של המשיב מהנכס, בצירוף חיוב בהוצאות בסך 15,000 ₪, שישולם על ידי המשיב. השופטת חנה בן-עמי והשופט דוד מינץ הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופטת בזק-רפפורט.