עש"א 68570-07-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שהוצגו: **ניתוח משפטי של החלטה בעש"א 68570-07-25 ראיגרודסקי נ' ישראכרט מימון בע"מ** **הקדמה:** החלטה זו עוסקת בבקשה לסעד זמני (עיכוב ביצוע) במסגרת ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל. ההחלטה מציגה דיון מעמיק בסיכויי הערעור, במאזן הנוחות ובהתנהלות הצדדים, תוך יישום עקרונות משפטיים מושרשים. **המסגרת הנורמטיבית למתן סעד זמני:** בית המשפט מציין כי הלכה פסוקה קובעת כי מתן סעד זמני, לרבות עיכוב ביצוע, מותנה בשני תנאים מצטברים: 1. **סיכויי הצלחה של ההליך העיקרי (הערעור):** בית המשפט בוחן את הסבירות שהערעור יתקבל. 2. **מאזן הנוחות:** בית המשפט שוקל את הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד, לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד. קיים יחס של "מקבילית כוחות" בין שני התנאים: ככל שסיכויי ההצלחה גבוהים יותר, ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. בנוסף, יש לבחון האם אי-מתן הסעד עלול לגרום למבקש **נזק בלתי הפיך**. **ניתוח סיכויי הערעור:** * **הטענה המרכזית בערעור:** המערער מערער על החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 02.07.2025, שדחתה את בקשתו לפסילת התובענה. בקשה זו הוגשה כשנתיים לאחר פתיחת התיק, ולאחר שכבר הוגשה התנגדות שנדחתה. * **ההבחנה בין מסלולי ההתנגדות:** בית המשפט מבחין בבירור בין שני מסלולים העומדים בפני חייב: * **הגשת התנגדות לביצוע (תקנה 109ח):** מסלול זה מעביר את הדיון לבית המשפט כבקשת רשות להתגונן. * **הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל לפי תקנה 109ז:** מסלול זה מיועד לתקיפת כשירות התביעה בפני רשם ההוצאה לפועל בלבד, בטענה שהתביעה אינה עומדת בתנאי הסף של חוק ההוצאה לפועל. * **המניעה הדיונית:** בית המשפט קובע כי קיימת מניעה דיונית להגשת בקשה לפי תקנה 109ז לאחר שהוגשה התנגדות שהועברה לבית המשפט. הגשת התנגדות מעבירה את הדיון לבית המשפט, ופוסלת את היכולת לתקוף את כשירות התביעה בפני הרשם. בית המשפט מפרט פסיקה רלוונטית (ת"ת (שלום חד') 56974-11-15, ת"ת (שלום חד') 22863-07-13) התומכת בקביעה זו. * **סמכות הרשם לאחר העברת הדיון לבית המשפט:** בית המשפט מדגיש כי לאחר שההכרעה מועברת לבית המשפט, סמכות הרשם מוגבלת ליישום טכני של הוראות בית המשפט, ואין הוא מוסמך לשנותן או לעקפן. בית המשפט הוא המוסמך הבלעדי להכריע בסעדים זמניים, עיכוב הליכים או ביטולם (תוך הפניה לרע"א (מחוזי מרכז) 4880-11-16 ורע"א 6861/17). * **חפיפה בין הבקשות:** בית המשפט מוצא כי הבקשה שהוגשה לרשם ביום 01.07.25 (המהווה את מוקד הערעור) דומה במהותה לבקשה שהוגשה ביום 02.01.24. בשתי הבקשות המערער מבקש מבית המשפט להפעיל את סמכותו לפסילת ההליך בשל אי-עמידה בתנאי הסף של תביעה בסכום קצוב. * **ההחלטה החלוטה:** בית המשפט קובע כי מאחר שבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי כבר דנו בבקשת ההתנגדות של המערער (גם אם הדחייה הייתה מטעם דיוני ולא מהותי), והפכו את ההחלטות לחלוטות, הערעור הנוכחי על החלטת הרשם מיום 02.07.25 אינו יכול להתקבל. סיכויי הערעור, לפיכך, אינם טובים. **ניתוח התנהלות המבקש:** * **חוסר עקביות ועיכובים:** בית המשפט מציין כי המבקש טען לנזק קיומי ובלתי הפיך וביקש החלטה מיידית, אך במקביל לא הגיש את סיכומיו בבקשה לעיכוב ביצוע במשך כשלושה חודשים (מספטמבר עד דצמבר 2025). עיכוב זה עומד בסתירה מובהקת לטענת הדחיפות. * **חוסר תום לב (עולה מטענות המשיבה):** המשיבה טוענת כי המבקש פועל בחוסר תום לב, בין היתר בכך שלא השיג במועד על החלטות קודמות והגיש בקשות חוזרות. אף שההחלטה אינה מאמצת טענה זו במפורש כבסיס לדחייה, היא מהווה מרכיב בהערכת התמונה הכוללת. **ניתוח נזק בלתי הפיך ומאזן הנוחות:** * **נזק הפיך:** בית המשפט דוחה את טענות המבקש בדבר נזק בלתי הפיך. נקבע כי עיקול שכר, הגבלות כלכליות והגבלות יציאה מהארץ, גם אם משמעותיים, נחשבים בדרך כלל כנזקים הפיכים הניתנים להשבה כספית אם הערעור יתקבל. בית המשפט מפנה לפסיקה תומכת (רע"רצ 37325-06-21, רע"רצ 38724-10-20, ת"א 23399-02-24). * **מאזן הנוחות:** לאור קביעת בית המשפט כי הנזקים הנטענים הם הפיכים, ובהתחשב בסיכויי הערעור הקלושים, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. המשיבה, לעומת זאת, עלולה להינזק מהשהיית הליכי גבייה. * **קרבת הדיון בערעור העיקרי:** בית המשפט מציין כי דיון בערעור המהותי כבר קבוע ליום 15.01.2026. מועד קרוב זה מייתר במידה רבה את הצורך בסעד זמני ארוך טווח, שכן ההכרעה המהותית קרובה. **חידושים משפטיים ודגשים:** 1. **הדגשת ההבחנה הדיונית בין תקנה 109ז לתקנה 109ח:** ההחלטה מסבירה ומבססת היטב את ההבחנה המהותית בין הליך תקיפת כשירות התביעה בפני הרשם (109ז) לבין הליך התנגדות לביצוע (109ח) המעביר את הדיון לבית המשפט. קביעה זו חיונית למניעת "גלגול" הליכים וניסיון לתקוף את כשרות התביעה לאחר שכבר הועבר הדיון לבית המשפט. 2. **גבולות סמכות רשם ההוצאה לפועל לאחר העברת הדיון:** ההחלטה מבהירה כי מרגע שהדיון הועבר לבית המשפט, סמכות הרשם מצטמצמת לסמכות טכנית, ואין הוא רשאי להכריע בסוגיות מהותיות או לשנות החלטות שיפוטיות. 3. **חוסר תום לב והשפעת התנהלות החייב:** אף שהדגש העיקרי הוא על סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, ההחלטה מתייחסת להתנהלות המבקש (העיכוב בהגשת סיכומים) כגורם שיש לקחת בחשבון. ניתן לראות בכך יישום של עקרון תום הלב בהליכים משפטיים. 4. **התייחסות ל"נזק קיומי" מול "נזק הפיך":** ההחלטה דוחה את הטענה לנזק בלתי הפיך, וממקמת מחדש את הדיון באשר לנזקים הכספיים במסגרת הפיכותם. הדבר מחזק את הפסיקה הרואה בהגבלות כספיות לרוב נזק הניתן לריפוי. **סוף דבר:** בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, תוך שהוא מתבסס על סיכויי ערעור קלושים, התנהלות המבקש, וקביעה כי הנזקים הנטענים הם הפיכים. הדגש הושם על ההשלכות הדיוניות של בחירת החייב במסלול התנגדות לביצוע, אשר פותח את כלל הטענות בפני בית המשפט, אך מוציא את ההכרעה מסמכות רשם ההוצאה לפועל.