ע"פ 1130/19

תקציר

ערכאת הערעור אישרה את הרשעתו של המערער ברצח בכוונה תחילה, ואישרה את ממצאיו העובדתיים והמהימנים של בית המשפט המחוזי. למרות טענותיו של המערער, בית המשפט קבע כי הייתה לו כוונה להרוג את הקורבן בשל חומרת ואופי האלימות שהופנתה, שכללה הכאתה באבנים ובמשקולות כבדות וחניקה באמצעות אזיקון. בית המשפט דחה את טענת המערער בדבר היעדר כוונה תחילה ומניע, וקבע כי מניע אינו תנאי להרשעה ברצח. גם טענתו של המערער בדבר התגרות מצד המנוח נדחתה. בית המשפט לא מצא ראיות ממשיות התומכות בטענה כי התגרות הובילה לאובדן שליטה עצמית, במיוחד נוכח אמירותיו הסותרות של המערער והיקף האלימות. מבחינת תיקוני חקיקה, מצא בית המשפט כי תיקון 137 לחוק העונשין, המתקן את הנחיות הענישה, אינו מיטיב עם המערער. בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיו של המערער הפגינו "אכזריות מיוחדת", המצדיקה עונש של מאסר עולם חובה לפי חוק הרצח בנסיבות מחמירות. עדויות אישרו את חומרת התקיפה והדגישו את סבלו של הקורבן. ערכאת הערעור הסכימה פה אחד לדחות את הערעור ולהשאיר על כנו את ההרשעה וגזר הדין המקוריים.