תא"מ 58956-06-13

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לחשבון בנק שהוחרם. המשיב הגיש תביעה על סכום קצוב כנגד המבקש, דבר שהוביל לעיקול חשבון הבנק של המבקש. אלא שהמבקש התנגד ועתר לביטול העיקול. השאלה המרכזית הייתה באיזו מערכת משפטית תידון בקשת הביטול, חוק ההוצאה לפועל או תקנות סדר הדין האזרחי, שכן ביצוע התביעה וההשגה נופלים תחת חוק ההוצאה לפועל, ואילו על בקשת הביטול חלות תקנות סדר הדין האזרחי. היבט קריטי נוסף היה היעדר תצהיר התומך בבקשה הראשונית לעיקול. בית המשפט קבע כי הבקשה לביטול העיקול, גם אם הוטלה לפני הגשת ההתנגדות, צריכה להיבחן לפי תקנות סדר הדין האזרחי. עוד הודגש כי היעדר תצהיר של מבקש העיקול, לצד אי הוכחת התנאים לעיקול זמני, יש להביא לביטול הצו. עם זאת, נלקחו בחשבון גם מחדלו של המשיב בהגשת תצהיר ושיהוי המבקש בבקשת הביטול. בסופו של דבר, הבקשה התקבלה, וצו העיקול הוסר, למרות חסרונותיו הפרוצדורליים של המבקש, שכן המחדלים המהותיים של המשיב הוגדרו כחמורים יותר. ההחלטה הדגישה את חשיבותן של זכויות הקניין החוקתיות, תוך הבטחת גישה מידתית לסעד זמני.