ת"צ 25671-11-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה ייצוגית בה ביקשה התובעת להשיב תשלומי יתר לכאורה ששולמו לתאגיד המים הנתבע. התובע טען כי התאגיד גבה שלא כדין היטל מתקן טיהור כפול מלקוחותיו. לפני כל שימוע, הנתבעת הגישה הודעה סטטוטורית על חדלות פירעון, בה הצהירה כי תפסיק לגבות את ההיטל, תוך ציון תיקון חקיקה שנערך לאחרונה כסיבה. עיקרו של פסק הדין סובב סביב סיווגה של הודעת חדלות הפירעון. הנתבעת טענה כי יש לראות בה הודעה סטטוטורית, שהוצאה כתוצאה ישירה משינוי החקיקה, ואילו התובעת טענה כי יש לראות בה הודעה רגילה, תוך הכרה באי חוקיותם של הגבייה בעבר. התוצאה של סיווג זה היא משמעותית, שכן הודעה סטטוטורית מנתקת את חדלות הפירעון מתביעת התובע, ומרמזת כי גביית העבר הייתה חוקית. בית המשפט צידד בתובע, והגיע למסקנה כי תיקון החקיקה הוא מהותי לתביעות רבות ברחבי הארץ נגד הגבייה הכפולה. לפיכך, היא סיווגה את הודעת חדלות הפירעון כרגילה, המעידה על הודאת הנתבע בגבייה הבלתי חוקית. כתוצאה מכך, התובע היה זכאי לגמול עבור מאמציו והוצאותיו בהגשת התביעה, שבית המשפט קבע על סך של 35,000 ₪ עבור התובע ו-65,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין, כולל מע"מ. פסק הדין הדגיש גם את החשיבות הציבורית של פעולות אלה ואת ההשלכות על גבייה בלתי חוקית עתידית. למרות כישלונותיו של התובע בתביעה הראשונה, בית המשפט גמל לו וציין כי התביעה השנייה תיקנה את הבעיות. התביעה נדחתה בסופו של דבר בשל הודעת הפיטורים של הנתבעת.