ת"א 30195-04-19

תקציר

השופט דחה את בקשותיהם של שלושת הנאשמים. ראשית, הבקשה למחיקת מידע חסוי נדחתה משום שהמבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם ולא הוכיחו את תחולת החיסיון הנטען של עורך דין-לקוח. הלקוחות שאת ענייניהם ביקשו הנתבעים להסתיר לא צוינו בבירור, ואילו ענייני שי לבנת וחברות האחזקה נכרכו יחד. הנתבעים גם לא הבהירו מדוע המידע המפורט באחד הסעיפים היה חסוי. שנית, השופטת דחתה את בקשת הנתבעים להפקיד ערבות להבטחת הוצאות הנתבעים. השופטת קיבלה את טענות התובעים כי הרציונל העומד בבסיס חיוב חברה בערבות אינו מתקיים במקרה זה, וכי לתובעים ולחברות הייתה יכולת כלכלית לשאת בהוצאות. אשר לבקשה לדחיית התביעה על הסף כנגד נתבעים 3 ו-4, קבע השופט כי למרות שמרבית הטענות יוחסו לנתבע 1, קיימות טענות מספיקות שיש לבורר כנגד שני נתבעים אלה. השופט הורה לנתבעים לשאת ביחד ולחוד בהוצאות התובעים בסך של 7,500 ₪ בגין שלוש הבקשות.