בר"מ 6990/09

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לצו ביניים במקרה של הליך מכרזי. המבקש לא מילא אחר תנאי המכרז, הקשורים ספציפית למתן כתב ערבות, ולכן, על פי החוק, בקשתם אינה יכולה להתקבל. בית המשפט מכיר בכך שתיאורטית קיימת אפשרות שהטעות הייתה בתום לב, אך התקדים לעיסוק במכרזים קובע כי כל חריגה מהתנאים, מינורית ככל שתהיה, חייבת להסתיים בפסילה. זאת כדי להבטיח שוויון בין המציעים ולמנוע כל יתרון פוטנציאלי למציעים שעלולים לנסות לעקוף את הכללים. תקדים השופט ברק, הקובע כי תום לב קשה להוכחה ויכול לפתוח פתח לניצול לרעה, מובא כסיבה שלא להתחשב בתום לב במקרה זה. עוד מציינת השופטת כי הטעות במקרה זה אינה יכולה להיחשב כטעות קולמוס, אשר עשויה הייתה לאפשר מרחב תמרון מסוים לפי תקנה 20(ג) לתקנות חובת המכרזים. לבסוף, מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, ובקשתו לסעד ביניים נדחית. המבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של אחד המשיבים.