בש"פ 7128/10

תקציר

לאחר עיון בטיעונים ובראיות שהוצגו, הוחלט לדחות את הערעור, וכתוצאה מכך נותר המערער במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. המערער לא ערער על הראיות לכאורה או על מסוכנותו הפוטנציאלית, הנובעות מעבירות נהיגה בשכרות או בסמים. השאלה המרכזית הייתה האם חלופת מעצר יכולה למתן סכנה זו. המגמות האחרונות בישראל מצביעות על הקפדה על נהיגה בשכרות בשל הסכנה המשמעותית לשלום הציבור. בתי המשפט נוטים לדחות שחרור אם קיימים גורמים מחמירים, כגון עבירות קודמות, פציעה או נטישת קורבנות. למערער עבר של שימוש בסמים ועבירות עבר דומות, דבר המצביע על זלזול בחוק. יתר על כן, לאחר האירוע הוא ניסה לטשטש את האירוע, תוך שהוא מעיד על חוסר אחריות. קשריו הבינלאומיים עוררו חששות לגבי סיכון טיסה, אם כי נכונותו למסור את דרכונו הקלה במידת מה על כך. עם זאת, נוכח צירוף הנסיבות – התנהגותו, חומרת האירוע ועבירות העבר – לא מצא בית המשפט חלופה מעשית למעצר. החרטה של המערער והאישור החוקי לשימוש בקנאביס בארה"ב נשקלו אך לא נמצאו מספיקים כדי לאזן את הסיכונים. ההשוואה לפרשת גמליאל נדחתה בשל נסיבות שונות. בסיכומו של דבר, אישר בית המשפט המחוזי את החלטת בית המשפט המחוזי להותיר את מעצרו של המערער על כנו, תוך הדגשת היבטים פרוצדורליים והצורך באכיפה איתנה של חוקי הבטיחות בנהיגה.