ע"א 3942/98

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. המערערים חויבו לשלם לעורך דינו של הכונס שכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ש"ח חדשים. התיק נסוב סביב סמכותו של כונס נכסים לתפוס נכסים שהועברו לצד שלישי, אשר כונס הנכסים סבור כי הוברחו. בעוד שהשופטת ד' דורנר והשופט י' אנגלרד מסכימים עם הדחייה, הם מציעים נימוקים שונים. דורנר נמנעת מלהתעמק בסוגיה המהותית של סמכות הכונס, תוך התמקדות בהיבטים פרוצדורליים. בינתיים, אנגלרד מתייחס לגופו של עניין, וטוען כי לכונס הנכסים, שמונה תחת שעבוד צף, הייתה סמכות לבטל ולעקל את הנכסים שהועברו מטוליפ סוכנויות. נכסים אלה הועברו לידי המערערים במזימה להברחתם. אנגלרד מדגיש כי באג"ח חלה מגבלה שגרתית האוסרת על העברות מחוץ למהלך העסקים הרגיל של החברה, אשר המערערים היו מודעים לה. כמו כן, השופט מדגיש את אופיו החריג של המקרה, ומטיל אחריות אישית על יאיר ושמעון הבר בגין חלקם הפעיל במבצע הברחת הנכסים. פסק דינו של הנשיא ברק, ששני השופטים מסכימים איתו, מתקבל.