ס"ע 23861-06-12

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לבקשה לביטול פיטורי עובד, שנפגע בתאונת עבודה ולאחר מכן פוטר עקב אי התאמה. המבקש טען כי פיטוריו מהווים אפליה על רקע מוגבלותו, והמעסיק לא ביצע התאמות סבירות שיאפשרו את המשך העסקתו, כנדרש בחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות. בית הדין הסכים עם המבקש, וקבע כי המעסיק לא ערך בדיקה מקיפה של מגבלותיו ושל ההתאמות האפשריות. כמו כן, בית הדין הצביע על פגמים שנפלו בהליך הפיטורים, לרבות הרכב ועדת הפיטורים והיעדר הנמקה בהחלטתה. התנהגותו של המבקש לא נחשבה לחסרת אשמה, אך עבירות המשמעת שיוחסו לו לא הוכחו דיין. בהתחשב בחובת המעסיק לבצע התאמות סבירות ובנזק הפוטנציאלי למבקש אם פיטוריו לא יבוטלו, בית הדין נעתר לבקשה וביטל את הפיטורים. עם זאת, בית הדין המליץ לשני הצדדים לעבור הערכת תעסוקה מעודכנת על ידי רופא תעסוקתי כדי לקבוע את ההתאמות הנדרשות. הדיון המקדמי בתיק העיקרי נקבע ל-27 בנובמבר 2012.