ת"פ 26713-03-21

תקציר

בית המשפט קבע כי המסמכים הנוגעים לתיק החנינה של מר עברון אינם יכולים להיחשב כחומר חקירה ואינם כפופים לגילוי לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. למרות שהעותרים ביקשו להשיג מסמכים אלה לחילופין לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט דחה את בקשתם, בנימוק של חשיבות ההגנה על זכויות יסוד לפרטיות ולכבוד, כמו גם על שלמותו של מוסד החנינה. לחשיפת מסמכים כאלה, במיוחד כאלה המכילים מידע אישי רגיש והתייעצויות פנימיות, עלולה להיות השפעה מצננת על השיח החופשי של חברי הרשות המנהלית ולהרתיע אנשים מלבקש חנינה. יתר על כן, בית המשפט הבחין בין ראיות עצמאיות לבין רישומים פנימיים של פעולות חקירה, והדגיש כי אלה מוגנות בדרך כלל. הגנה זו אינה מוחלטת, ויש לאזן בין הרלוונטיות והתועלת של הראיות להגנה לבין חיסיון הרשומות. במקרה הספציפי של רכטמן נ' רשות ההגבלים העסקיים, סירב בית המשפט לחשוף מסמכים הקשורים למצבו הרפואי של נאשם ולחילופי דברים פנימיים בין רשויות אכיפת החוק, בנימוק של הזכות לפרטיות ואופי הרשומות הפנימיות. עוד ציינה השופטת כי המבקשים לא סיפקו כל תשתית עובדתית לטענותיהם בנוגע לתיק חדש שנפתח נגד הנתבע מס' 1 ולשיבוש הליכי משפט לכאורה של מר עברון. עם זאת, המבקשים יקבלו את עיקרי תיק החקירה הנוגע לנאשם מס' 1, ויוכלו לבקש מידע נוסף במידת הצורך. לאחר ששקל את הטענות ועיין במסמכים הרלוונטיים, החליט בית המשפט כי הבקשה לגילוי מסמכי החנינה אינה מוצדקת. לפיכך, הבקשה נדחתה, בכפוף לסיכום פרפרזה שנמסר למבקשים.