ע"א 26/06

תקציר

במקרה שלפנינו, נדחה הערעור על החלטת הרשמת לאה גליקסמן, השוללת ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט האזורי בירושלים. בית המשפט המחוזי פסק כי המערערים חייבים ביחד ולחוד בתשלום פיצויי פיטורים, ריבית, דמי הבראה והשארת פדיון למשיבים, יורשיו של סמיר חדואן, בהתבסס על ממצאים לפיהם חדואן עבד ברציפות אצל המערערים. פסק הדין המקורי ניתן ביום 5.1.2006, והמועד האחרון להגשת הערעור נקבע ל-4 בפברואר 2006. עם זאת, בא-כוח המערערים הגיש בקשה להארכת מעצר ב-19 בפברואר, בנימוק של עומס עבודה, חישוב שגוי של תקופת הערעור וחוזקו הפוטנציאלי של ערעורם. הרשם דחה זאת, ולא מצא הצדקה מיוחדת להחמיץ את המועד, במיוחד בהתחשב בפרשנותו המוטעית של המערער לתקנה 73 הקובעת בבירור תקופת ערעור של 30 יום. יתר על כן, הערעור התמקד בעיקר בקביעות עובדתיות, שערכאות הערעור נמנעות בדרך כלל מעיון חוזר. בבחינת כלל הטענות, צידד בית הדין לערעורים בהחלטתו המקורית של הרשם, והגיע למסקנה כי עומס עבודה אינו מספיק להארכת מועד והסיכוי שהמערערים לא יצליחו בכל מקרה. לפיכך נדחה הערעור והמערערים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪ בתוך שלושים יום.