ת"א 156279/09

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת פיצויים של עובד זר מולדובי נגד משרד הפנים הישראלי. התובע נעצר והוחזק במעצר במשך 33 יום בגין כניסה לישראל שלא כדין. בעוד הנתבע הודה בחבות, נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה המנגנון המתאים לקביעת הפיצוי כמו גם גובהו. התובע טען כי מעצרם מהווה עוולה של "כליאת שווא" וביקש 10,000 ₪ לכל יום מעצר. מנגד, עמד הנאשם על כך שמאחר והמעצר בוצע לפי חוק הכניסה לישראל, לא התקיימו היסודות של כליאת שווא, ויש לקבוע פיצוי בהתאם לתקנות סדר הדין הפלילי (פיצוי בגין מעצר או מאסר), הקובעות תעריף נמוך בהרבה של 280 ₪ ליום. בסופו של דבר קבעה השופטת כי מעצרו של התובע אינו מהווה כליאת שווא כהגדרתה בפקודת הנזיקין, שכן הוא נערך מכוח דין מיוחד. תחת זאת, השופט הורה לנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 1,800 ₪ לכל יום מעצר, אשר שיקפו את עוגמת הנפש והנזק שנגרם, כמו גם את הממדים החוקתיים של הפגיעה. סכום זה נבחר גם כדי לשמור על תפקודן התקין של הרשויות הציבוריות ולשמור על זכויותיהם של זרים. כמו כן פסק השופט לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 24%.