ע"פ 41835-11-12

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בהפעלת עסק ללא רישיון, זיהום מקורות מים ולכלוך המרחב הציבורי. המערערת מנהלת רפת והוגש נגדה כתב אישום בגין הפעלתה ללא הרישיונות הנדרשים ואי מניעת זיהום מים ולכלוך ברשות הרבים בין השנים 2006 ל-2009. בדגימות שנלקחו מהחווה בשנת 2007 התגלו ריכוזים גבוהים של מזהמים, אך לא הועמדו לרשות המערערת לבדיקה. בית משפט קמא הרשיע את המערער בכל סעיפי האישום. בערעור הסכימו השופטים כי אי מסירת הדגימות מהווה פגיעה בזכויותיו של המערער, וכי הסתמכות כתב האישום על ראיות אלה אינה ראויה. עם זאת, הם דחו את הטענה כי יש לבטל את כתב האישום בנימוק של הגנת צדק, וקבעו כי הדגימות אינן הראיה היחידה לאשמה. השופטים קבעו כי ההרשעה בהפעלת עסק ללא רישיון ולכלוך המרחב הציבורי תקפה, אך ההרשעה בגין זיהום מים צריכה להישקל מחדש על ידי בית משפט קמא מבלי להסתמך על הראיות המדגמיות. הם הורו לערכאה נמוכה יותר לבחון מחדש את גזר הדין אם תמצא שהמערער אינו אשם בזיהום מקורות מים. ככלל, הערעור התקבל באופן חלקי, והתיק הוחזר לבית המשפט קמא לדיון חוזר.