עת"מ 2056/09

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מרכז להעניק לעותר, רחמים גורי, משתמש סמים משוקם ונכה 100%, היתר זמני לשימוש חריג במוסך שלו הממוקם על קרקע המיועדת למבני ציבור ברחובות. העותר טוען כי יש לפרש את ייעוד הקרקע ל"שימוש ציבורי" ככל שימוש ציבורי שאושר על ידי הרשות הרלוונטית ועל כן יש להתיר את עסקי המוסך שלו. בנוסף, הוא טוען כי ועדת הערר שגתה בכך שהגבילה את משך ההיתר. המשיבים, לרבות ועדת הערר, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, טוענים מנגד כי השימוש בקרקע כמוסך מהווה סטייה משמעותית מייעוד הקרקע ולכן יש הצדקה להיתר זמני. עוד הם טוענים כי החלטת ועדת הערר שלא להאריך את ההיתר מעבר לחמש שנים היא סבירה, שכן היא מביאה בחשבון את תוכניות הפיתוח העתידיות של הקרקע. בית המשפט מגיע למסקנה כי פרשנותו של העותר לייעוד הקרקע אינה נכונה וכי החלטת ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה. יתר על כן, שיקול דעתה של הוועדה לקבוע מגבלות זמן על ההיתר הוא לגיטימי. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותר חויב לשלם למשיבים שכר טרחה והוצאות משפט.