ע"פ 571/86

תקציר

בית המשפט העליון אישר את הרשעתו של המערער, שהורשע ברצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הפרשה נסובה סביב אירועי 30 ביולי 1985, אז נרצח דני כחלון בקונדיטוריה. עדי ראייה זיהו את המערער כיורה, עם עדויות מרכזיות של רוזה אלבז ויהודה כהן. רוזה, שהכירה את המערער, זיהתה אותו מיד עם כניסתו. עדותה, שנחשבה אמינה, היוותה את אבן היסוד להרשעה, הנתמכת בדברי הגסיסה של המנוח בשם "עמרם", ככל הנראה כינויו של המערער. האליבי של המערער, שכלל טענות על הימצאות במקום אחר באותה עת, היה חסר אמינות וקוהרנטיות, במיוחד בשל עדויות לא עקביות של בני משפחתו. בית המשפט לא מצא טעויות פרוצדורליות בסירובו לעריכת מסדר זיהוי, שכן לעדים הייתה היכרות מוקדמת עם המערער, מה שמייתר את הצורך במסדר זיהוי. המשטרה הציגה תמונה אחת לרוזה; עם זאת, זה לא ערער את זהותה. בנוסף, השתמטותו של המערער מהמשטרה במשך 27 יום הוגדרה כהתנהגות מפלילה, שאינה עולה בקנה אחד עם התנהגות של אדם חף מפשע. בית המשפט דחה את הטענות בדבר טעויות פרוצדורליות וקבע כי ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא נתמכים היטב בראיות. בית המשפט קבע כי הסתרת הנאשם, חוסר העקביות בעדותו והמניע שלו סיפקו ראיות רבות לאשמה. לפיכך, הערעור נדחה, ומאסר העולם אושר.