חדל"פ 67864-08-23

תקציר

בכבוד השופט ירון פנש, בית משפט השלום בבאר שבע **עובדות הרקע:** התיק דנן עוסק בבקשה של נאמנת לביטול פעולה שבוצעה על ידי היחיד (להלן: "החייב") עובר לכניסתו להליך חדלות פירעון, במסגרתה העביר את חלקו בדירת המגורים המשותפת לגרושתו (להלן: "הגרושה"). ההעברה נעשתה במסגרת הסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני. * **צו פתיחת הליכים:** ניתן ב-12.10.2023. * **הסכם גירושין:** נחתם בין החייב לגרושתו ב-3.5.2020, ואושר בבית הדין הרבני ב-7.5.2020. במסגרת הסכם זה, ויתר החייב על מלוא זכויותיו בנכס המשותף ללא תמורה. * **מכירת הנכס:** הגרושה מכרה את הנכס ב-27.5.2024 לצד ג' בסך 1,280,000 ₪. לאחר תשלום יתרת המשכנתא (832,000 ₪), עמדה היתרה על 470,000 ₪. * **טענות הנאמנת:** החייב היה חדל פירעון בעת העברת הזכויות, ולכן יש לבטל את ההענקה מכוח סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). לטענתה, העברת הזכויות נעשתה ללא תמורה, והגרושה נחשבת "קרוב" לעניין החוק, כאשר מועד העברת הזכויות (2020) נמצא בתוך תקופת ארבע השנים שקדמה לבקשת פתיחת ההליכים (2023). * **טענות הגרושה:** ההעברה נעשתה במסגרת הסכם גירושין כולל, ועל כן יש לנהוג זהירות בביטולה. היא טוענת כי ההעברה ניתנה כתמורה לחובות המזונות שהחייב היה חייב לה, וכן ויתרה על מניות בחברה ("הדר") שרכישתן מומנה על ידה. בנוסף, עיכוב בהעברת הזכויות נבע מקריסת חברת "חפציבה". * **טענות החייב:** הוא תומך בעמדת הנאמנת וטוען כי הגירושין היו פיקטיביים, וההעברה נעשתה ללא תמורה תוך ניצול תמימותו. **המסגרת המשפטית:** סעיף 220 לחוק חדלות פירעון קובע את התנאים לביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, במסגרתה נגרע נכס מקופת הנשייה: 1. הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת. 2. מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה של שנתיים לפני הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים, ובמקרה של פעולה לטובת "קרוב" – ארבע שנים לפני המועד האמור. 3. במועד ביצוע הפעולה, החייב היה בחדלות פירעון, או שהפעולה הביאה אותו לחדלות פירעון. החוק קובע חזקה שהחייב היה בחדלות פירעון במועד הרלוונטי, אלא אם הוכח אחרת. **דיון והכרעה:** בית המשפט בחן את שלושת התנאים הקבועים בסעיף 220 לחוק: 1. **מועד ביצוע הפעולה:** בית המשפט קבע כי העברת הזכויות, שנעשתה בשנת 2020, חלה בתוך התקופה המוגדרת בחוק (4 שנים לפני הגשת בקשת פתיחת ההליכים בשנת 2023, שכן הגרושה נחשבת "קרוב"). 2. **חדלות פירעון:** בית המשפט קבע כי החייב היה חדל פירעון בעת העברת הזכויות, בהתבסס על עדויות הצדדים והמסמכים שהוצגו, המעידים על חובות שצבר החייב עוד משנת 2019. 3. **תמורה:** זהו הסעיף המרכזי בו התמקד בית המשפט. על אף שהסכם הגירושין קבע ויתור על זכויות ללא תמורה, בית המשפט בחן את נסיבות העניין. * **הסכם גירושין וזהירות שיפוטית:** בית המשפט הדגיש כי יש לנהוג בזהירות יתרה בביטול הענקה שנעשתה במסגרת הסכם גירושין שאושר בערכאה שיפוטית. התערבות בהסכם כזה צריכה להיעשות רק במקרים חריגים, במיוחד כאשר הגירושין היו כנים ולא למראית עין, והחובות נוצרו לאחר הגירושין. * **הימורים כמקור חובות:** בית המשפט מצא כי גרסת הגרושה, לפיה חובותיו של החייב נבעו מהימורים, אמינה יותר. זאת, לאור התכתבויות בין הצדדים שהוצגו, בהן מוזכרים הימורים וחובות, וכן בהתייחסות לניסיונותיו של החייב להסביר את מעורבותו בהימורים באופן לא אמין. * **חיים משותפים והסכם למראית עין:** טענת החייב והנאמנת כי הגירושין היו למראית עין וכי בני הזוג המשיכו לנהל חיים משותפים, נדחתה. בית המשפט התבסס על תכתובות בין הצדדים ועל עדות הגרושה, לפיהן לא חיו יחד באופן רציף לאחר הגירושין, ובמידה וחזרו לחיות יחד, הדבר היה לפרקי זמן קצרים. * **תמורה מוסכמת (חוב מזונות ומניות):** בית המשפט קיבל את טענת הגרושה כי העברת הזכויות בנכס נעשתה כתמורה לחוב מזונות עבר, חובות מדור ו"מחציות" שהחייב לא עמד בהם, וכן ויתור על מניות בחברת "הדר". הלוואה בסך 100,000 ₪, שנטלו הצדדים, שולמה על ידי הגרושה בלבד, והיא נטען כי שימשה לרכישת המניות הללו. בית המשפט הדגיש כי הסכם הגירושין עצמו, אשר אושר בפסק דין, כלל התייחסות לכך שהעברת הזכויות בנכס הייתה בתמורה לוויתור על חוב מזונות עבר. * **השפעת קריסת "חפציבה" על העברת הזכויות:** בית המשפט מצא כי העיכוב בהעברת הזכויות על שם הגרושה אכן נבע, בין היתר, מקריסת חברת "חפציבה", כפי שהוצגו מסמכים ותכתובות בין הגרושה לגורמים מקצועיים. * **התנהלות החייב והעדר מהימנות:** עדותו של החייב נמצאה כסותרת, מבולבלת ולא מהימנה, במיוחד בנוגע לנסיבות נטילת ההלוואה, השימוש בכספים, והיחסים עם הגרושה. לעומת זאת, עדותה של הגרושה נמצאה סדורה, קוהרנטית ומגובה במסמכים. * **מניות חברת "הדר":** בית המשפט דחה את טענת הנאמנת כי המניות לא היו שוות דבר. העובדה שהן הוזכרו כחלק מהסכם הגירושין, גם אם ההסכם עצמו לא היה חתום במלואו, מצביעה על ערך שניתן להן. כמו כן, התעלמותו של החייב מזימון עד רלוונטי (מר אביטל, הבעלים של החברה) והסתמכותו על מכתב בלבד, פועלת לחובתו. **החלטה:** בית המשפט קבע כי התנאי בדבר העדר תמורה להעברת הזכויות לא התקיים. לפיכך, דין בקשת הנאמנת להידחות. **חידוש משפטי:** ההחלטה מדגישה את הזהירות הנדרשת מצד בתי המשפט בבחינת ביטול פעולות שנעשו במסגרת הסכמי גירושין שאושרו. בית המשפט רואה בהסכם גירושין כמסגרת כוללת, הכוללת הסדרים כלכליים מורכבים, וכי יש לכבד את הסכמות הצדדים, כל עוד הן אינן נוגדות את תקנת הציבור ואינן משמשות ככלי להתחמקות מחובות באופן פסול. ההחלטה מראה כי גם אם נעשית העברת נכס, היא עשויה להיחשב כתמורה להסדרים אחרים המפורטים בהסכם גירושין, כגון הסדרת חוב מזונות, גם אם הסדרים אלו אינם מפורשים בצורה חד משמעית כתשלום מזומן. כמו כן, ההחלטה מדגישה את חשיבות אמינות העדות והצגת ראיות מוצקות, במיוחד כאשר הטענה היא שהסכם גירושין היה פיקטיבי או שנעשה ללא תמורה.