ת"א 72394-11-24

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין בקשה להחלפת מותב **רקע:** ההחלטה עוסקת בבקשה שהוגשה על ידי התובעות (א. כפיר אחזקות ובנין (1991) בע"מ וכפיר בונים בזכרון בע"מ) להחלפת השופטת היושבת בדין, על רקע העובדה שאותה שופטת נתנה לאחרונה פסק דין נגד התובעות בהליך אחר, אשר עניינו דומה בהיקפו הכספי ובמשמעותו. התובעות טענו כי החלפת המותב נחוצה מטעמי צדק, ובמיוחד מטעמי מראית פני הצדק ומניעת תחושת חוסר נוחות. הנתבעות (מדינת ישראל ורשות מקרקעי ישראל) התנגדו לבקשה, בטענה כי היא מהווה למעשה בקשה לפסילת שופט שאינה עומדת בדרישות הדין, וכי העובדה שהשופטת דנה בהליך אחר של התובעות אינה מהווה עילה לפסילה. **השאלה המשפטית העומדת על הפרק:** האם עצם העובדה ששופט דן לאחרונה בהליך אחר שבו ניתן פסק דין נגד אחד הצדדים, כאשר הליכים אלו דומים בהיקפם הכספי ובמשמעותם, מצדיקה החלפת מותב מטעמי צדק ומראית פני הצדק? **ההלכה הפסוקה והוראות החוק הרלוונטיות:** ההחלטה מתבססת על סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע: "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור **חשש ממשי למשוא פנים** בניהול המשפט". בנוסף, ההחלטה מפנה להלכה פסוקה, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דין ע"א 6093/08 ש.מ נוה בר בע"מ ואח' נ' "עמידר" החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, שם נקבע כי: * "אין מקום להרחיב את השימוש בטענת מראית פני הצדק [...] לכל מקרה בו נטענת טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי, שאם לא כן, נמצאנו מרוקנים מתוכן את הלכות הפסלות". * "פסילת שופט היא מעשה יוצא דופן והיא מוצדקת רק בנסיבות בהן מוכח **חשש ממשי למשוא פנים** בעיניו של שופט סביר, ולא כל אימת שעולה חשש סובייקטיבי 'ולו למראית עין'". * "מראית פני הצדק אינה אמת המידה לפיה נבחנת בקשת פסלות". **ניתוח החלטת בית המשפט:** 1. **הבחנה בין "חשש ממשי למשוא פנים" לבין "מראית פני הצדק" ו"תחושת חוסר נוחות":** בית המשפט מדגיש כי הדרישה בדין להחלפת מותב הינה קיומו של "חשש ממשי למשוא פנים". התובעות, לעומת זאת, ביססו את בקשתן בעיקר על "מראית פני הצדק" ו"תחושת חוסר נוחות", אשר בית המשפט קובע כי אינן מהוות עילות מוכרות בדין לבקשת פסלות או החלפת מותב. בית המשפט מבהיר כי "תחושת חוסר נוחות" אינה מוסברת, אינה מבוססת ואינה מנומקת, ולכן אינה מקיימת את הדרישות המשפטיות. 2. **עצם הדיון בהליך קודם אינו מהווה עילה לפסילה:** בית המשפט דוחה את הטענה כי עצם העובדה שהשופטת דנה בהליך קודם של התובעת מהווה עילה לפסילה. ההלכה הפסוקה קובעת כי יש צורך בהוכחת חשש ממשי למשוא פנים, ולא די בעצם קיום הליך קודם, גם אם הוא דומה. ההחלטה מעידה על הקושי להוכיח חשש למשוא פנים במקרים מסוג זה, כאשר אין טענות קונקרטיות בדבר הטיה בפועל. 3. **דרישת ביסוס אובייקטיבי:** בית המשפט מדגיש כי בקשת פסלות או החלפת מותב חייבת להיות מבוססת על נימוקים אובייקטיביים ממשיים. הבקשה דנן, לטענת בית המשפט, לוקה בחוסר פירוט, חוסר נימוקים מבוססים והיעדר הפנייה לאסמכתאות. הרחבת השימוש בטענת "מראית פני הצדק" ללא ביסוס אובייקטיבי מוביל ל"ריקון מתוכן" של הלכות הפסלות. 4. **עקרון "אין הצדדים יכולים לבחור את השופט":** החלטת בית המשפט מסתיימת בניסוח משפטי מובהק, לפיו כשם ששופט אינו יכול לבחור את התיקים שידונו בפניו, כך גם הצדדים אינם יכולים לבחור את השופט שידון בעניינם. עיקרון זה משקף את חוסר הרצון של בתי המשפט לאפשר לצדדים לבחור שופט על פי העדפתם, ולו גם מתוך רצון לגיטימי למנוע חששות סובייקטיביים. 5. **"החלפה טכנית" מול דרישות החוק:** התובעות ניסו למסגר את בקשתן כ"החלפה טכנית" של המותב, על מנת להימנע מהצורך להוכיח כנדרש לבקשת פסילת שופט. בית המשפט דחה גישה זו, וראה בבקשה למעשה בקשה לפסילת שופט, המחייבת עמידה בדרישות הדין המחמירות. **חידוש או דגש בהחלטה:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה המשפטית החשובה בין "חשש ממשי למשוא פנים" (העילה הנדרשת בדין) לבין "מראית פני הצדק" או "תחושת חוסר נוחות" (אשר אינן מספיקות כשלעצמן). היא מהווה דוגמה ליישום ההלכה הפסוקה הקובעת כי בקשות פסילה או החלפת מותב צריכות להתבסס על בסיס אובייקטיבי ומוצק, ולא על תחושות סובייקטיביות של בעלי הדין. ההחלטה מחזקת את העיקרון של אי-בחירת שופט על ידי הצדדים, ומונעת שימוש לרעה בטענות של מראית פני הצדק לצורך שינוי הרכב בית המשפט. **סיכום:** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת התובעות להחלפת המותב, בקובעו כי לא הוכח כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. בית המשפט הדגיש כי "מראית פני הצדק" ו"תחושת חוסר נוחות" אינן מהוות עילות מוכרות בדין להחלפת מותב, וכי בקשות מסוג זה צריכות להיות מבוססות על נימוקים אובייקטיביים ממשיים. ההחלטה משקפת את הדרישות המחמירות של הדין ביחס לבקשות פסילה והחלפת מותב, ומונעת שימוש בהן ככלי לניווט במערכת המשפט.