ה"פ 39364-10-01

תקציר

בני הזוג זילברמן, שהיו בעלי עסק קייטרינג שנקלע לקשיים כלכליים, חתמו על מכתב התחייבות עם ארגון שמטרתו לסייע לעסקים כאלה, המנוהל על ידי משפחת מרגליות. המכתב העניק לארגון שליטה על העסק וכלל סעיף בוררות הממנה את הרב מנדל שפרן כבורר בכל מחלוקת הנובעת מהמכתב. בני הזוג זילברמן, שנתנו אמון בעמותה, חתמו גם על התחייבות לרשום את דירתם הפרטית לטובת רפאל מרגליות, מנהל שהוקם על ידי העמותה, כאמצעי הגנה מפני נושים. כשהעסק קרס, ביקשו בני הזוג זילברמן לבטל את המשכון על דירתם, ולאחר שרפאל התעלם מבקשתם, פנו לבית המשפט. רפאל ביקשה הקפאת הליכים, תוך הסתמכות על סעיף הבוררות. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בנימוקים שונים: התביעה וכתב ההתחייבות (שהכיל את סעיף הבוררות) לא היו קשורים, שכן ההתחייבות ורפאל לא הוזכרו במכתב. לא ניתן היה להחיל את הסעיף על המחלוקת על המשכון. בנוסף, רק מר זילברמן חתם על כתב ההתחייבות, ולא ניתן להניח הסכמה להסכם בוררות ללא ראיות, שלא סופקו. יתרה מכך, רפאל לא דרש בוררות כשבני הזוג זילברמן פנו אליו, והתצהיר שלו לא תמך בטענתו שהוא מוכן לבוררות. מכאן, שלא התקיימו התנאים לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, והבקשה נדחתה, ורפאל חויב בתשלום שכר טרחת עורכי הדין של משפחת זילברמן.