בג"צ 11075/04

תקציר

העותרים, סטודנטים הלומדים במוסדות חוץ-תקציביים להשכלה גבוהה ואגודות סטודנטים במוסדות אלה, טוענים כי מדיניות הקצאת התקציבים הנוכחית מפלה לרעה סטודנטים שאינם לומדים במוסדות מתוקצבים. הם מבקשים כי לוועדה לתכנון ולתקצוב, המופקדת על חלוקת תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל, לא תהיה סמכות לעשות כן, וכי החלטותיה פסולות בשל ניגוד עניינים שכן היא מורכבת מאקדמאים המכהנים במוסדות מתוקצבים. עוד הם טוענים כי מדיניות זו אינה צודקת ופוגעת בזכות לשוויון ולחופש העיסוק, שכן היא מיטיבה עם השכבות העשירות בחברה. המשיבים הם המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ולתקצוב ומדינת ישראל. הסוגיה המרכזית העומדת בפני בית המשפט היא האם סטודנטים במוסדות שאינם מתוקצבים זכאים לקבל "מענק איזון", כך ששכר הלימוד שלהם יהיה זהה לזה של סטודנטים במוסדות מתוקצבים. בית המשפט קובע כי סמכותה של הוועדה לתכנון ולתקצוב לחלק את תקציב ההשכלה הגבוהה נובעת ממספר מקורות, ובהם חוק המועצה להשכלה גבוהה, חוק יסודות התקציב וחוק יסוד: הממשלה. עוד קובע בית המשפט כי אין ניגוד עניינים בהרכב הוועדה לתכנון ולתקצוב, וכי החלטות הוועדה אינן פוגעות בעקרונות של צדק חלוקתי או שוויון, שכן המדינה אינה מחויבת להבטיח השכלה גבוהה לאזרחיה, והמדיניות הנוכחית משרתת את האינטרס הציבורי. תלונתם האמיתית של העותרים, טוען בית המשפט, אינה על גובה שכר הלימוד בכלל אלא על הזכות ללמוד מקצועות ספציפיים ששכר הלימוד שלהם מסובסד על ידי המדינה. בית המשפט מציין כי המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה להעניק השכלה אקדמית חינם לכל דורש, וכי המדיניות הנוכחית נועדה לקדם מצוינות ולפתח את המחקר האקדמי. השופט ברלינר מציע לגורמים הרלוונטיים לבחון מחדש את סוגיית הרכב הוועדה לתכנון ולתקצוב, תוך שהוא מציין כי המוסדות החוץ-תקציביים עצמם לא העלו טענה זו. לפיכך העתירה נדחית.