ת"א 26207-09-17

תקציר

השופט פסק לטובת שני התובעים בתיק זה, ד"ר לנג ומר שטרית, שתבעו את הנתבעים על כך שלא מסרו משרדים שרכשו מהם במועד. המשרדים היו חלק מפרויקט בנייה גדול יותר, והשופטת קבעה כי הנתבעים לא הוכיחו כי העיכוב במסירת המשרדים לתובעים נגרם בשל התובעים עצמם או שינויים כלשהם שביקשו. תחת זאת, מצאה השופטת כי העיכוב נגרם בשל שינויים שביצעו הנתבעים בתוכניות הבנייה, אשר הוסיפו דירות מגורים, וכן בשל טעות הנתבעים בחוזה בדבר מועד המסירה, אשר הייתה קשורה להנפקת טופס 4. טופס זה מונפק רק לאחר שנכס נבנה על פי קוד וראוי לשימוש, דבר שהתרחש רק שלוש שנים לאחר מועד המסירה המקורי שהוסכם. לפיכך קבעה השופטת כי מסירת המשרדים לתובעים, שהתרחשה לפני הנפקת טופס 4, אינה מהווה מסירה כדין. עוד קבע השופט כי הנתבעים לא סיפקו לתובעים מקומות חניה כפי שהוסכם בחוזה. לתובעים נפסקו פיצויים בסך 10,000 ₪ בגין העיכוב במסירת מקום החניה של ד"ר לנג ו-20,000 ₪ בגין חניותיו של מר שטרית. לאחר התחשבות ביתרות החוב שהתובעים חייבים לנתבעים בגין רכישת המשרדים, פסק השופט כי הנתבעים חייבים לד"ר לנג 11,915 ₪ ולמר שטרית 58,409 ₪. סכומים אלה, כולל הצמדה וריבית, היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן הורה השופט לנתבעים לעמוד בחוקי המס הנוגעים להוצאת חשבוניות בגין הקיזוזים. לבסוף פסק השופט כי התובעים זכאים להוצאות משפט, ופסק לד"ר לנג 10,000 ₪ ולמר שטרית 15,000 ₪.