עת"מ 22801-07-22

תקציר

חוק חופש המידע מעניק לישראלים את הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות, מקדם שקיפות ומאפשר פיקוח ציבורי אפקטיבי. עם זאת, לזכות זו חריגים, ובהם סעיף 14(א), המחריג גופים מסוימים כמו מערכות המודיעין והחקירות של משטרת ישראל, ומידע שבידיהם, מתחומו של החוק. החרגה זו נועדה להגן על תפקודם היעיל של גופים אלה למען שלום הציבור וביטחונו. בית המשפט הבהיר כי החרגה זו חלה על אגפי המודיעין והחקירות של המשטרה כגוף שלם והמידע שברשותם, ללא קשר לתוכן המידע המבוקש. זהו אמצעי זהירות מפני גורמים פליליים המנצלים מידע הקשור לאכיפת החוק. מדובר בבקשה לקבלת פרטים חוזיים וכספיים על התנהלות משטרת ישראל מול חברות טכנולוגיה. בית המשפט קבע, כי מידע זה נופל בגדר חריג סעיף 14(א)(9), שכן הוא מצוי אך ורק במערכות המודיעין והחקירות של המשטרה ונוגע אליהן. העובדה שהמשטרה פרסמה באופן יזום מידע מסוים על אחת החברות לא חייבה אותה למסור את הפרטים המבוקשים לפי חוק חופש המידע, שכן פרסום זה אינו קשור לחוק. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי הדרך הראויה לערער על החלטות הנוגעות למכרזים היא באמצעות חוק המכרזים, אשר לא ננקט על ידי העותרים. בסופו של דבר, העתירה נדחתה בשל אי תחולתו של חוק חופש המידע, והעותרים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 9,000 ₪.