ת"ד 11224-04-20

תקציר

הנאשם נמצא רשלן בתאונה שגרמה לנפגע נזק גוף בינוני. השופט קבע כי הערך החברתי שנפגע ממעשיו של הנאשם הוא הגנה על שלום הציבור וטוהר המידות, ובפרט על בטיחות המשתמשים בכביש. השופט קבע כי מידת הרשלנות שהפגין הנתבע היא בינונית-נמוכה, בעוד שהנזק שנגרם היה בינוני. הנסיבות שהובילו לאירוע כללו ניסיון של הנאשם לסייע לגיסתו לתמרן את רכבה בחניון הומה אדם, שם גם יצאה הקורבן מרכבה כדי לכוון את התנועה. השופט לא מצא את הקורבן רשלנית בעניין. נמצא כי רשלנותו של הנאשם גרמה לתאונה מיד לאחר תחילת הנסיעה, כאשר הרכב זינק קדימה ופגע בקורבן. הפציעות שנגרמו לנפגע תוארו כמשמעותיות, הדורשות ניתוחים ושיקום מרובים ומשפיעות על איכות חייו. בהתחשב בפסקי דין קודמים בעבירות דומות, קבע השופט את טווח הענישה לעבירות שבוצעו כך שיכלול פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה שבין שמונה ל-20 חודשים, לצד עונשים נוספים. השופט החליט שלא לקבוע את העונש בקצה התחתון של הקשת, בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של הנאשם, ובעברו התעבורתי, למרות שרוב הרשעותיו הקודמות היו בעבירות קלות. בנוסף, השופטת לקחה בחשבון את קבלת האחריות של הנאשם ואת הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 10 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, פיצוי סמלי של 4,000 ש"ח לנפגע, קנס של 500 ש"ח וחודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים. עוד קבעה השופטת כי פסק דין זה, יחד עם זכות הערעור, יעמוד על כנו החל מיום 23/06/2022.