ת"א 47913-10-18

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה כנגד הנתבעת מספר 1 בשל היעדר יריבות, שכן הנתבעת הינה חברה ישראלית ללא קשר חוזי עם התובעים. השופטת מקבלת את הטענה כי יש לדחות את התביעה, שכן אין קשר בין הנתבעת לבין מי מהחברות המעורבות בפרויקטים, או כל ראיה לביסוס קשר הכרחי. באשר לנתבעים 2 ו-3, השופט מוצא אותם אחראים באופן אישי לרשלנות בפיקוח ובניהול התקציבי של פרויקט 404. המעשה הרשלני התאפיין באי עמידה של הנתבעים בתנאי ההסכמים, לרבות פיקוח נאות על יזם הפרויקט, ואי יידוע המשקיעים במידע קריטי, דבר שהוביל לסיכון עסקי בלתי סביר ולאובדן מוחלט של כספי השקעה. לפיכך, התביעה נגד נתבעים 2 ו-3 מתקבלת בחלקה, והם נדרשים להשיב לתובעים את סכומי ההשקעה בפרויקט 404, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. השופט מסיק כי אובדן הכספים בפרויקט 404 לא נבע מהונאה אלא מרשלנות בתוך פרק זמן מוגדר. לגבי פרויקט 865 דוחה השופט את התביעה נגד נתבעים 2 ו-3, שכן הראיות אינן מצביעות על רשלנות או על סיכון בלתי סביר. התובעים יקבלו סך של 50,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין מהנתבעים 2 ו-3.