עב"י 49924-03-24

תקציר

בית הדין לערעורים דחה את הערעור על הרשעתו וגזר דינו של המערער בהליך משמעתי. הערעור עסק בעיקר בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט, שהעריך את מהימנותם של עדים וקיבל החלטות סבירות על סמך עדויותיהם. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות להתערב בממצאים אלה. גם טענותיו של המערער בדבר פגמים פרוצדורליים, כגון חקירתו במהלך החקירה, לא היו משכנעות ולא הצדיקו את התערבות המערער. בית המשפט דחה את נימוקי המערער למעשיו, שכללו חסימת כניסה לחניון ופגיעה בפרטיותה של עמיתה באמצעות מסמכיה האישיים. מעשים אלה נחשבו פסולים לעובד מדינה, ובפרט לדרגתו של המערער. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר שיהוי הליכי המשיב, מחדלי חקירה ואכיפה בררנית, ולא מצא טעויות בנימוקי הערכאה הנמוכה יותר. גם ערעורו של המערער על הצעדים המשמעתיים לא צלח. בית המשפט הכיר בכך שהצעדים יגרמו נזק כלכלי למערער, אך מצא כי הם מידתיים ביחס לאופי עבירותיו. המערערת לא הציגה טענה עקבית בדבר היקף הפגיעה הכלכלית, ובית המשפט מצא כי האמצעים סבירים בהשוואה למקרים דומים. גם הנזק הכלכלי שנבע מהצעדים לא היה חמור באופן בלתי סביר, במיוחד בהתחשב בהסבריו הבלתי עקביים של המערער. זאת ועוד, המערער לא הוכיח כי היה מגיע לדרגת פרישה אלמלא ההליך המשמעתי, והנחיות בית הדין אינן שוללות מראש אפשרות זו. הנזק הכלכלי שאומדן על ידי המערערת היה גבוה משמעותית מהנזק בפועל שאומד על ידי המשיב, אשר נפרס על פני תקופה ארוכה. ככלל, הצעדים המשמעתיים נחשבו למידתיים, והערעור נדחה. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים.