ת"פ 77823-01-23

תקציר

הכרעת הדין דנה בקווים המנחים להימנעות מהרשעת הנאשם, תוך הדגשת הצורך בראיות קונקרטיות לפגיעה משמעותית בשיקומו של הנאשם והדרישה כי העבירה שבוצעה תאפשר הקלה כזו מבלי לפגוע באינטרס הציבורי. מאחר שהנאשם לא הציג ראיות משכנעות, בית המשפט מחליט לאשר את ההרשעה. בקביעת העונש מתחשב השופט בערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, בחומרת העבירה ובמדיניות הענישה המקובלת. הם מדגישים את הצורך בגישה מחמירה ומרתיעה כלפי אלימות במשפחה, שפעמים רבות אינה מדווחת וגורמת לנזקים נפשיים קשים. השופט מפנה לעיון מספר מקרים קודמים, המדגימים טווח רחב של עונשים בגין עבירות מסוג זה. לאחר בחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, השופט מגיע למסקנה כי טווח הענישה ההולם למעשיו של הנאשם הוא בין חודשיים לשנים עשר חודשי מאסר, עם אפשרות לעבודות שירות למשך חלק או כל הזמן הזה. הם מתייחסים לנסיבות שאינן קשורות לעבירה, כגון הפגיעה הכלכלית בנאשם ובמשפחתו, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, ועברו הפלילי הנקי של הנאשם. בשקלול גורמים אלה, השופט מחליט להציב את הנאשם בשליש התחתון של הטווח המתאים וגוזר עליו ארבעה חודשי עבודות שירות, שנתיים מאסר על תנאי והתחייבות שלא לבצע עבירות אלימות נוספות.