רע"א 8808/06

תקציר

ההחלטה מתייחסת לערעור על פסק דין לפי חוק הנכים (גמול ושיקום). המבקש, איש מילואים לשעבר, סבל מסכיזופרניה שלטענתו הוחמרה עקב שירותו הצבאי. התביעה הראשונית להכרה בנכות נדחתה, אך ועדת הערר לפי החוק (הוועדה) פסקה לטובת המבקש, וקבעה כי מחלת הנפש שלו נגרמה כתוצאה מלחץ השירות הצבאי. הוועדה ייחסה שיעור החמרה של 70% לחובת השירות של המבקש. המשיב (ככל הנראה משרד הביטחון) ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר קיבל את הערעור, וקבע כי הוועדה לא הצליחה לבסס קשר אובייקטיבי-סובייקטיבי בין מוגבלותו של המבקש לבין שירותו הצבאי. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בטענה כי הוא סותר את הדין הקיים וצריך להיות אחיד עם החלטות קודמות. עם זאת, השופט מצא כי טענות המבקש כוונו אך ורק לניתוחו של בית המשפט המחוזי, ולא העלו שאלות משפטיות כלשהן המצדיקות מתן רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. יתר על כן, השופטת הסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המתח והמתחים של המבקש במהלך השירות אינם ייחודיים לחיים הצבאיים ויכולים להתרחש גם בעבודה אזרחית. השופט הדגיש את הקושי במצבו של המבקש, אך הגיע למסקנה כי אין הצדקה למתן רשות ערעור, ולכן דחה את הבקשה.