הד"פ 35987-03-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים אפשריים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **כותרת התיק:** הד"פ 35987-03-25, מדינת ישראל נ' דורון ויקטור בוכובזה. **בית המשפט:** בית המשפט העליון, בפני כבוד הנשיא יצחק עמית. **נושא הדיון:** בקשה להעברת מקום דיון בהליכים פליליים (ת"פ) ובקשה למעצר עד תום הליכים (מ"ת) המתנהלים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. **רקע עובדתי:** הנאשם, דורון ויקטור בוכובזה, שימש כמאבטח במשמר בתי המשפט ובין השנים 2020-2022 עבד בהיכל בית המשפט בבאר שבע. **עמדות הצדדים:** * **הנאשם:** סבור כי אין עילה להעברת הדיון למחוז אחר. אם תתקבל החלטה על העברה, מבקש כי ההליכים יתבררו בבית משפט במחוז מרכז, הקרוב למקום מגוריו. * **המדינה:** מתנגדת להעברת הדיון למחוז אחר. טענותיה כוללות: * הנאשם סיים את עבודתו בבית המשפט לפני למעלה משנתיים. * תקופת העסקתו לא הייתה ארוכה במיוחד. * לא דווח על קשרים או מעורבות מיוחדת של הנאשם עם שופטי בית המשפט. * ישנם שופטים מכהנים שלא עבדו בבית המשפט לפני שנת 2022. * לא קמה בנסיבות העניין עילת פסילה כללית כלפי כל שופטי מחוז דרום. **החלטת בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית):** הנשיא דחה את הבקשה להעברת מקום דיון. נקבע כי ההליכים יוסיפו להתברר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. **ניתוח משפטי ועקרונות מנחים:** 1. **עילת פסלות כללית (General Disqualification):** * העקרון המרכזי המנחה את ההחלטה הוא הקושי והחריגות הכרוכים בהיעתרות לבקשה להעברת מקום דיון על בסיס עילת פסלות כללית, המתייחסת לכלל השופטים בבית משפט או במחוז שיפוט מסוים. ההחלטה מדגישה כי "תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד". * הדבר משקף את החשיבות של שמירה על יציבות השיפוט והגנה על שלטון החוק, כך שכל תפקיד שיפוטי יכובד ולא ייפסל באופן גורף בשל חששות כלליים. 2. **מבחנים להחלת עילת פסלות כללית:** * ההחלטה מפרטת את השיקולים ש"נלקחו בחשבון" (בהתאם לגישה המקובלת בהערכות כאלו) בעת בחינת הבקשה: * **מהות התפקיד:** תפקיד המאבטח במשמר בתי המשפט. * **משך התקופה:** העבודה בתקופה מוגבלת (2020-2022). * **פרק הזמן שחלף:** עברו למעלה משנתיים מאז סיים הנאשם את עבודתו. * עקרונות אלו מבוססים על פסיקה קיימת, כפי שמשתקף באזכורי ההחלטות התומכות (הד"פ 72923-11-24, בש"מ 4467/22, בש"א 7310/23, ה"ד 60257-01-25, ה"ד 13920-02-25, בש"א 8297/20). 3. **הבחנה בין פסלות כללית לפסלות ספציפית:** * ההחלטה מבחינה היטב בין עילת פסלות כללית, שהוכרה כלא מתקיימת בנסיבות, לבין עילת פסלות ספציפית. * ההנחה היא כי עצם היכרותו של הנאשם עם חלק מהשופטים אינה מהווה עילת פסלות כללית כלפי כלל השופטים. * **חידוש/הדגשה משפטית:** הנשיא מחדד כי אם שופט מסוים (חבר המותב) יסבור שקיימת לגביו עילת פסלות *ספציפית* (כלומר, קשר אישי או עניין אחר שמחייב את פסילתו האישית), עליו לפעול בהתאם לדין ולכללי הפסלות (כפי שמודגם בפסיקה המוזכרת: בש"פ 6397/23). זהו עקרון יסוד בדיני פסלות שופטים, אך ההדגשה כאן מחזקת את התפקיד הפרוצדורלי של השופט לגילוי עצמי. 4. **חוסר הוכחה של קשרים מהותיים:** * המדינה טענה כי לא דווח על קשרים או מעורבות מיוחדת של הנאשם עם שופטים. שיקול זה מחזק את העמדה כי אין בסיס מוצק לטענה כללית בדבר חשש להטיית דין. 5. **גמישות גיאוגרפית לעומת יציבות שיפוטית:** * הנאשם ביקש, כאופציה, העברה למחוז המרכז. בקשה זו נדחתה, לצד ההתנגדות הגורפת של המדינה. ההחלטה מעדיפה את היציבות של השיפוט במחוז בו החלו ההליכים, במיוחד כאשר אין עילה משכנעת להעברה. **חידושים משפטיים אפשריים:** * ההחלטה אינה מציגה חידוש מרעיש או שינוי פסיקתי דרמטי. היא מיישמת ומחזקת עקרונות קיימים בפסיקה בנוגע להעברת מקום דיון ועילת פסלות כללית. * החידוש, אם ניתן לכנותו כך, טמון בהצגת הדיון והשיקולים באופן שיטתי ומפורט, תוך איגום פסיקה קיימת לתמיכה בעמדה המוצגת. האופן שבו הנשיא מנתח את תפקיד המאבטח, משך ההעסקה ופרק הזמן שחלף, מהווה אינדיקציה לסטנדרט ההוכחה הנדרש להוכחת עילת פסלות כללית. * ההדגשה על חובת השופט לבחון פסלות ספציפית, גם אם לא נמצאה עילה כללית, מחזקת את מנגנון הפיקוח העצמי במערכת המשפט. **סיכום:** ההחלטה של כבוד הנשיא עמית משקפת גישה שמרנית ומדודה בנוגע להעברת מקום דיון, במיוחד כאשר מדובר בעילת פסלות כללית. היא מדגישה את החריגות שבצורך בהעברה כזו, ומציבה רף הוכחה גבוה, המתבסס על קשרים מהותיים ועדכניים, ולא על עבודה קודמת או היכרות פוטנציאלית. ההחלטה מאזנת בין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין הצורך ביציבות השיפוט ובהגנה על אמון הציבור במערכת המשפט.