ב"ש 1730/08

תקציר

המערער ערער על החלטת בית משפט השלום בחדרה לשחררו בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית, עד לתום משפטו בגין תקיפה ואיום לכאורה על בת זוגו מזה חמש שנים. האישומים נגדו כללו דחיפת בת זוגו לפינה, הצמדת בטנה, הצמדת כרית לפניה ואיום לחנוק ולהרוג אותה. ההגנה טענה כי הראיות בעייתיות, ומסתמכות אך ורק על דבריה של המתלוננת, וכי היא מונעת מלשון הרע בשל סירובו של המערער להינשא לה. הם גם הצביעו על סתירות בטענות המתלוננת והגישו מסמכים הקשורים לכתבי אישום אחרים נגד המערער, לרבות כתב אישום בגין דיווח כוזב של גרושתו. עם זאת, השופט דחה טענות אלה, מצא ראיות לכאורה וקבע כי נשקפת מהמערער סכנה. חרף חזקת המסוכנות הקבועה בחוק בעבירות אלימות במשפחה, קיבל השופט את הערעור וסבר כי די בהרחקת המערער מהמתלוננת. התנאים המגבילים שונו, ואסרו עליו להיכנס לנצרת או להתקרב למרחק של 20 ק"מ מהעיר, במקום צו מעצר הבית. ההחלטה התקבלה בנוכחות בא כוח המערער והמערער עצמו.