ע"א 3868/95

תקציר

בעת"א 3868/95 הוטל על בית המשפט העליון ליישב סכסוך שיפוטי מורכב הכרוך בתיק גירושין בעל השלכות בינלאומיות. המערערים, זוג נשוי, התפייסו לראשונה לאחר פרידה קצרה בשנת 1978, וחתמו על הסכם בכתב שצפה פרידה עתידית אפשרית. עם זאת, לאחר המעבר לארצות הברית בשנת 1985, מערכת היחסים של בני הזוג התערערה, מה שהוביל להליכים משפטיים מרובים בשתי מדינות. האישה ביקשה לחלק את נכסיהם המשותפים בישראל באופן שווה, ואילו הבעל הגיש תביעת שלום בית בבית הדין הרבני ולאחר מכן גירושין. בתי המשפט נדרשו לקבוע סמכות שיפוט בענייני גירושין, מזונות וחלוקת רכוש, תוך התחשבות בהליכים מקבילים בניו ג'רזי. בית המשפט העליון אישר את סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, תוך מתן עדיפות לתביעת המזונות הקיימת של האישה בניו ג'רזי, תוך הכרה בסמכותו של בית הדין הרבני בגירושין בשל זיקתם המהותית של בני הזוג לישראל, לרבות אזרחות ואופי הנישואין על פי הדין העברי. בית המשפט קבע כי בית הדין הרבני היה מוצדק לדון בנושא, בהתחשב בכך שאף פורום אחר, כולל בית המשפט בניו ג'רזי, לא יכול היה להתיר את נישואיהם הדתיים. עם זאת, היא הדגישה כי ענייני רכוש בארה"ב אינם צריכים להידון בבתי המשפט הישראליים, דבר העולה בקנה אחד עם עקרונות סמכות השיפוט הבינלאומית. פסק הדין הדגיש את האיזון בין כיבוד הסכמים קיימים לבין הצורך בפתרונות מעשיים והוגנים בסכסוכים משפחתיים חוצי גבולות.