רע"פ 3343/04

תקציר

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות תחת השפעת משקאות משכרים בתל אביב-יפו, בניגוד לסעיפים ספציפיים בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה משנת 1961. האירוע התרחש ביום 23.5.04, כאשר המבקש נתפס נוהג כשאורות רכבו כבויים ונמצא כי ריכוז האלכוהול בדמו גבוה משמעותית מהמותר בחוק. ביום 26.1.2004 הרשיע בית המשפט לתעבורה את המבקש על סמך עדויות משטרה מהימנות ובדיקות אלכוהול, וגזר עליו קנס, שנתיים פסילת נהיגה ושלושה חודשי מאסר על תנאי. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 16.2.04 וערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. עם זאת, בית המשפט המחוזי אישר את פסק הדין הראשוני, והדגיש כי יש להחיל את עונש המינימום אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות. בית המשפט ציין את הרשעותיו הקודמות של המבקש ולא מצא נסיבות מיוחדות המצדיקות עונש מופחת. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור, בטענה להקלות בשל היותו נהג ותיק ואבטלה נוכחית. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, קבע כי לא הועלה עיקרון בעל חשיבות כללית וציין את הצורך החברתי בהרתעה קשה בשל שכיחות תאונות הקשורות לנהיגה בשכרות. פסק הדין ניתן ביום 16.5.2004 וחיזק את מדיניות הענישה המחמירה בגין נהיגה תחת השפעה.