בר"ע 2271/96

תקציר

עניינה של התביעה בהתנגשות בין שני כלי רכב ביום 9.2.96, אשר הובילה את המבקש לתבוע את המשיב בגין נזקים מעבר למה שכיסתה מבטחתו. בתחילה טען המבקש כי המשיב נסע באור אדום, ואילו המשיב טען כי נכנס לצומת כאשר האור התחלף לכתום. בשל בעיות פרוצדורליות, לרבות היעדרותו של המשיב מהדיונים ובקשת דחייה ברגע האחרון שנדחתה, התיק נתקל בעיכובים. בית משפט קמא דחה את התביעה, בנימוק שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה, שכן המאזניים בין טענות הצדדים נחשבו שקולים. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי בית המשפט קמא לא בחן עד תום הודאות מרכזיות, כגון הודאתו של המשיב בכניסה לצומת עם החלפת האור, או דן בטענת המבקש כי המשיב הציע לשלם פיצויים. משמעות היעדרו של המבקש מעד צומצמה, שכן הוא סבר כי די ברישומי המשטרה, ואירעה תקשורת לקויה בנוגע לצורך בעד, שנמצא מאוחר יותר כמנוח. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי הראיות מיטיבות עם המבקש, ביטלה את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, העניקה למבקש את מלוא תביעת הנזק בתוספת ריבית, ופסק הוצאות נוספות בגין אי התייצבותו של המשיב לדיונים. הערעור התקבל, והמשיב חויב לשלם למבקש 826 ₪ בתוספת הוצאות נוספות.