רע"פ 4261/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד, בנוגע לחומרת גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה. הנאשם הורשע במקור, על סמך הודאתו, בהונאת מס רחבת היקף ושיבוש הליכי משפט. בית משפט השלום גזר עליו ארבע וחצי שנות מאסר לצד קנס. הן הנאשם והן המדינה ערערו על גזר דין זה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, והחמיר את עונש המאסר לחמש שנים וחצי, תוך שהוא מותיר את הקנס על כנו. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו לערכאה גבוהה יותר, שנדחתה. החלטת בית המשפט המחוזי הייתה כי העונש הראשוני היה קל מדי, ואינו משקף כראוי את חומרת העבירות או את הנזק שנגרם לציבור. בית המשפט שקל גם את נסיבותיו הפרטניות של הנאשם, כמו גם את העונשים שניתנו לנאשמים אחרים באותו מקרה, ומצא כי העונש המוגבר היה מוצדק. משכך, בקשת רשות הערעור לערכאה גבוהה יותר, בנימוק של חומרת העונש, לא עוררה שאלות משפטיות כלליות, ונדחתה בנימוק שאין בה כדי להצדיק ערעור שלישי, אלא בנסיבות חריגות, שמקרה זה אינו מייצג.