ת"ק 1132/08

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: גב' סרויה שמרית הגישה תביעה נגד דואר ישראל בע"מ וחברת ויזה כ.א.ל. בע"מ לפיצוי בגין הדואר האבוד שהכיל את פרטיו האישיים והחסויים של בעלה. הדואר, שנשלח לנשיא המדינה, הגיע בסופו של דבר ליעד הלא נכון, וגרם לעוגמת נפש לבני הזוג. חברת דואר ישראל בע"מ הודתה בטעות אך השתמשה בסעיפים 78 ו-81 לחוק רשות הדואר, המגבילים את אחריותה ואת פיצויה בגין נזק, גניבה או אובדן דואר. לדברי החברה, הפיצוי צריך להיות מוגבל לערך הישיר של חתיכת הדואר, אשר במקרה זה אינו ידוע. חברת ויזה כ.א.ל. בע"מ טענה כי קיבלה דואר עם מספר הדואר הרשום של התובעת אך הוא היה ממוען לנמען אחר, דבר המצביע על טעות מצד התובע. בית המשפט בחן את חומר הראיות והגיע למסקנה כי הדואר של התובעת אכן אבד עקב רשלנות עובדי חברת דואר ישראל בע"מ, אשר מסרו אותו לנמען הלא נכון. מאחר שהדואר לא אותר, קבע בית המשפט כי שני הנתבעים אחראים לאובדן. חברת דואר ישראל בע"מ חויבה לשלם לתובע 561 ₪, הפיצוי המוגבל על פי החוק, וחברת ויזה כ.א.ל. בע"מ חויבה לשלם 1,200 ₪ בגין עוגמת הנפש, הטרחה וההוצאות המשפטיות שנגרמו לתובע. שני הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה. פסק דין זה חל גם על בעלה של התובעת, אם כי שמו אינו מופיע בתביעה. לשני הצדדים שמורה הזכות לבקש רשות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלתו.