עת"מ 50819-03-19

תקציר

העתירה מבקשת לבטל הקצאת חלקת קרקע בירושלים לעמותה שבכוונתה להקים עליה מתנ"ס, בנימוק שהקרקע אמורה לשמש כמרכז קהילתי לכל תושבי גבעת מרדכי השכנה. העותרים, קבוצה של תושבים כאמור, טוענים כי הקרקע הוקצתה ללא תמורה וכי השלטים שהוצבו על הקרקע מעידים כי כוונתה האמיתית של העמותה היא לבנות את "בית בני עקיבא העולמי". המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי המופרז בהגשתה. עוד הם טוענים כי הקרקע לא הוקצתה ללא תמורה, וכי בכוונת העמותה לעמוד בתנאי חוזה הפיתוח עליו חתמה בנוגע לשימוש בקרקע. השופט מסכים עם המשיבים בשני הסעיפים. ראשית, העתירה אכן הוגשה לאחר שיהוי ארוך מאוד. הקרקע הוקצתה בשנת 1999, והעתירה הוגשה שש עשרה שנים מאוחר יותר. יתר על כן, התנגדויות התושבים לתוכניות הבנייה, שהוגשו בשנת 2013, העלו את אותן טענות כמו בעתירה הנוכחית. השופט מציין כי הקמת עמותת העותרים בשנת 2015 אינה יכולה להצדיק את העיכוב, וכי התושבים היו מודעים לעובדות העומדות בבסיס העתירה הרבה קודם לכן. השיהוי המופרז, כשלעצמו, מצדיק את דחיית העתירה. שנית, השופט מוצא כי טענת העותרים כי הקרקע הוקצתה ללא תשלום אינה נכונה. חוזה הפיתוח מצביע על חובת תשלום מהותית, ומתשובת המשיבים לעתירה עולה כי חלק גדול מסכום זה אכן שולם. השופטת מציינת כי הימנעותם של העותרים מלאמת מידע זה טרם הגשת העתירה מערערת את טענותיהם. בנוסף, מציינת השופטת כי סיכויי ההצלחה לגופו של עניין קלושים, שכן העמותה המשיבה הצהירה כי תעמוד בתנאי חוזה הפיתוח, ותכנית הבנייה הנוכחית לקרקע כוללת אלמנטים של מתנ"ס. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לכיסוי הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.