עפ"ת 45005-06-18

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים של הלל רוזנברג נגד מדינת ישראל הנוגעים לעבירות תנועה. הערעור הראשון, ע"א 45005-06-18, הוא על פסק דין שהרשיע את רוזנברג בעבירת מהירות וגזר עליו קנס של 1,500 ₪ שלא בהעדרו. פסק הדין ניתן לאחר שרוזנברג לא התייצב בבית המשפט, ובהמשך טען כי לא קיבל הודעה על הדיון. הערעור השני, ע"א 47232-06-18, הוא כנגד דחיית בקשתו להארכת מועד המשפט ביחס לשישה דוחות תנועה בגין נהיגה במהירות מופרזת. כרטיסים אלה שולמו על ידי רוזנברג, אך הוא טען כי יש להעבירם לנהגים אחרים שביצעו לכאורה את העבירות. בית המשפט דחה את שני הערעורים. במקרה הראשון קבע השופט כי רוזנברג לא סיפק ראיות מספיקות כדי להצדיק את אי התייצבותו בבית המשפט, וחזקת מסירת הודעת השימוע לא הופרכה. במקרה השני קיבל השופט את טענת המדינה כי בקשת ההארכה הגיעה מאוחר מדי, ורוזנברג כבר שילם את הכרטיסים. עוד ציינה השופטת כי התצהירים שהציג רוזנברג היו כלליים מדי וחסרו פירוט לגבי נסיבות ביצוע העבירות. לפיכך נדחו הערעורים.