עמ"נ 21086-01-20

תקציר

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה ערעור על החלטת ועדת ערר לפקודת העיריות. הערעור התייחס לסיווגו של נכס כ"בניין הרוס" ולמיסוי הנובע ממנו. התערבותו של בית המשפט בהחלטת ועדת הערר הוגבלה על ידי עקרונות המשפט המנהלי. מצבו הפיזי של הנכס לא היה שנוי במחלוקת, אך פרשנותו הובילה למחלוקת האם הוא נופל תחת הגדרת הפקודה ל"בניין". בית המשפט קבע כי הנכס אכן עונה להגדרת "בניין" ודחה את טענת המערערת כי יש לראות בו "קרקע לבניה". בנוסף, אישר בית המשפט את סיווגה של ועדת הערר את הנכס כ"משרדים" על סמך השימוש האחרון שנרשם ברישומי העירייה, שכן המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לסתור סיווג זה. נטל ההוכחה, במקרה זה, היה על המערער, ובית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעותיה העובדתיות של הוועדה. הערעור נדחה, והמערערת נדרשה לכסות את הוצאות המשיבים.