על"ע 17/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על עונש משמעתי שהוטל על עורך דין על ידי בית הדין הארצי. המערערת הורשעה בהטרדה ובמעקב אחר בן זוגה לשעבר ובני משפחתו, לרבות איומים רבים על חייו, תוך הפגנת זלזול חמור בחוק וחוסר שליטה עצמית. ההתנהגות הייתה שיטתית ונמשכה כשנתיים. חומרת העבירות, הקלון המובנה והצורך לשמור על אמות מידה אתיות ומוסריות בקרב מקצוע עריכת הדין היו הגורמים המכריעים בדחיית הערעור. בית המשפט הכיר בנסיבות המקלות שהציגה המערערת, אך הן גברו על חומרת מעשיה, השפעתם על כבודו ותדמיתו של מקצוע עריכת הדין והצורך בהרתעה. העונש המשמעתי, השעיה מעיסוק בעריכת דין, נחשב ראוי במסגרת מדיניות הענישה שנקבעה, ובית הדין לא ראה עילה להתערב. הערעור, המורכב משני חלקים, נדחה, אפוא, כאשר ההשעיה נכנסה לתוקף ביום 1.2.2011, ואפשרה למערער שהות להיערך לביצוע גזר הדין.