רע"א 3071/10

תקציר

במקרה זה, בית המשפט דחה את הבקשה לסעד זמני ורשות ערעור, כאשר ההחלטה נשענת על מספר גורמים מרכזיים. בית המשפט בחן תחילה האם קיימת עילת תביעה מהותית, ובחן אם יש שאלה רצינית שיש לדון בה או שהתביעה חסרת שחר. נבחן מאזן הנוחות, תוך התמקדות בשאלה האם מתן הסעד הזמני או שלילתו יגרום נזק רב יותר למי מהצדדים. בית המשפט מצא יחסי גומלין בין גורמים אלה, ואיפשר הקלה מסוימת בדרישת שאלה רצינית אם מאזן הנוחות נוטה מאוד לטובת המבקש. עם זאת, התנהלותם של המבקשים הייתה מכרעת; מעשיהם נחשבו בחוסר תום לב בשל חוסר עקביות ושיהוי ברישום מתנה נטענה, וויתור על בעלות בתצהיר. התנהלות זו השפיעה באופן משמעותי על ההחלטה, לצד העובדה שכל נזק שעלול להיגרם להם יכול לקבל פיצוי כספי. לעומת זאת, המשיב מילא התחייבויות חוזיות ונקלע לקשיים בשל עיכוב בתשלומי החוב. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי המבקשים יכלו למנוע חילוט רכוש באמצעות הסדרת החוב, כפי שעשו במשכנתא בנקאית. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הערעור ואת הבקשה לעיכוב ביצוע, והורה למבקשים לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, ובכך חיזק את עמדתו בדבר הגינות וטוהר המידות הפרוצדורלי.